לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בשתי תביעות מנוגדות שהוגשו אליו, הקשורות בצוואה שהותיר אחריו קשיש שהלך לעולמו, אשר הותיר בה את מלוא רכושו וירושתו לנכד אחד, מבלי להזכיר בה את ילדיו או נכדיו האחרים. בעוד הנכד ואמו הגישו בקשה לקיום הצוואה כלשונה, שלושת אחיה של האם, דודיו של הנכד, ביקשו לבטל את הצוואה בטענה שאביהם לא היה כשיר לחתום עליה, ואף טענו כי אחותם השפיעה עליו באופן לא הוגן.


ואולם, המתנגדים לצוואה לא הוכיחו את טענותיהם, ואף התעלמו מכך שאביהם נבדק על ידי פסיכיאטר יום לפני שחתם על הצוואה, והפסיכיאטר קבע כי הוא כשיר לבצע כל פעולה משפטית, באופן חד משמעי. השופטת אף לא מצאה כל עדות או ראיה כי מצבו המנטלי היה ירוד, או כי היה נתון להשפעה בלתי הוגנת.


השופטת אף העבירה ביקורת על התנהלותם של הדודים, אשר ניסו להטיל רבב באחותם ובאחיינם אף על פי שמעולם לא נותקו מהאב או נגרם להם כל עוול מצדם. לאור כל זאת הבקשה לקיום הצוואה התקבלה, וההתנגדות לקיומה נדחתה. הדודים חויבו בהוצאות הנכד ואמו בסכום של 30 אלף שקלים.


אחרי שרעייתו של המנוח נפטרה, דאגה בתו - אמו של הנכד - לטפל בענייניו


המנוח ורעייתו, אשר נפטרה שנים לפניו, התגוררו במגרש שקיבלה האישה בירושה, והעבירו חלקים מהמגרש לחלק מארבעת הילדים. אחת הדודות מתגוררת שם עם בעלה, ואמו של הנכד קיבלה אף היא חלק מהקרקע. שני האחים הנוספים מתגוררים לא רחוק משם.


ברבות הימים, קיבל אחד הדודים את המוסך שניהל המנוח. אחרי שאשתו נפטרה, אמו של הנכד דאגה לטפל בו ואף קיבלה ממנו ייפוי כוח לנהל את חשבונותיו. היא וילדיה עברו להתגורר עמו, ומספר שנים לאחר מכן הם עברו להתגורר בביתה, כולל המנוח.


הדודים טענו כי הקשיש המנוח לא היה מעלה על דעתו לנשל אותם או את שאר הנכדים מהירושה


במסגרת ההתנגדות לקיומה של הצוואה, טענו הדודים כי אחותם, אמו של הנכד שזכה בירושה, בודדה את אביהם והפכה אותו לתלותי בה, ואף כי הייתה מעורבת באופן בלתי סביר בעריכת הצוואה. על כן טענו כי יש לפסול את הצוואה.


הנכד ואמו טענו מנגד כי הקשיש ידע בדיוק מה הוא עושה, ולא בכדי הנכד נקרא על שמו והיה ידוע כי השניים קשורים בקשר מיוחד וחזק מאוד. הם הציגו חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה יום לפני החתימה על הצוואה, אשר לפיה המנוח נמצא צלול לחלוטין, וסיפרו כי הוא זה שהיה מעוניין להותיר את כל רכושו לנכד והוא זה שיזם את עריכת הצוואה.


האם מצבו הקוגניטיבי או המנטלי של המנוח במועד החתימה על הצוואה לא אפשר לו להבין על מה הוא חותם?


תחילה בחנה השופטת, לאור טענותיהם של המתנגדים, מה היה מצבו המנטלי והרפואי של הקשיש בזמן שערך את הצוואה וחתם עליה. על פי חוק הירושה, אדם שלא היה כשיר בזמן עריכת הצוואה - יש לבטל את הצוואה. עם זאת, מי שטוען כי המצווה לא היה כשיר, מחויב להוכיח את טענתו.


במקרה זה, האישור הרפואי של הפסיכיאטר אשר תיעד את מצבו של הקשיש יום לפני שחתם על הצוואה, הוכיח דווקא את ההיפך. השופטת התרשמה כי ממצאי הבדיקה חד משמעיים וברורים. לא נמצא כל פגם ביכולתו המנטלית של המנוח, אף על פי שהיה בן 83 באותו מועד. מדובר בראיה מכרעת, אשר המתנגדים לא הצליחו להוכיח כי אינה נכונה.


השופטת אף מתחה ביקורת על המתנגדים, אשר הטילו ספק בכשירותו של אביהם לחתום על הצוואה, אך לא מצאו כל פגם בכך שבאותו מועד העביר את הבעלות במוסך לבנו, אחד המתנגדים. סתירה זו פועלת לרעתם של הדודים המתנגדים לצוואה, הבהירה השופטת.


האם המנוח היה תלוי בבתו ונתון להשפעתה?


בנוגע לטענת המתנגדים כי אביהם היה תלוי בבתו ונתון להשפעתה, השופטת קבעה באופן חד משמעי כי טענות אלה לא רק שלא הוכחו, אלא אף נסתרו בעדויות המתנגדים עצמם. אמנם המנוח היה מוגבל פיזית, אך הדבר לא פגע ביכולתו העצמאית מבחינה שכלית. הוא הלך בעצמו בכל יום למועדונית, ואף שמר על קשר רצוף עם כל בני משפחתו, בניגוד לטענות המתנגדים כי הבת בודדה אותו מהם.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


גם הטענה כי הבת הייתה מעורבת בעריכת המסמך נדחתה. עורכת הדין שהייתה אחת העדות לצוואה העידה כי קיבלה את הפרטים מפיו בלבד, והוא הגיע אליה לבדו. מסיבות אלה החליטה השופטת לקבל את הבקשה לקיים את הצוואה כלשונה, ודחתה את התנגדות הדודים. הם חויבו לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקלים.

 

ת"ע 5737-06-16
ת"ע 5669-06-16