אישה הנשואה לבעלה מזה 15 שנה, אשר נפרדה ממנו לפני ארבע שנים ומאז הם אינם מתגוררים יחדיו, הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. תביעתה הגיעה לאחר שבעלה לקה במחלת נפש קשה, סכיזופרניה, ואושפז מספר פעמים בעבר בעקבות התקפם פסיכוטיים. האישה טענה כי בעלה נהג באלימות כלפיה, ואף שמצבו היום אינו פסיכוטי, היא חוששת מההתפרצות הבאה ואינה מעוניינת שיהיה עוד בעלה.
הבעל התנגד להרחקתו מהבית או לגירושין, וטען כי אמנם מצבו לא היה טוב בעבר, אולם היום המצב תקין והוא מטפל בעצמו. שלושה דיינים בחנו את המקרה, וקבעו כי אמנם מצבו של הבעל היום תקין והוא אינו מהווה סכנה לסובבים אותו, אולם סכיזופרניה היא מחלה ללא מרפא, ותמיד קיים חשש כי תפרוץ שוב.
מסיבה זו החליטו הדיינים לקבל את התביעה, ולחייב את הבעל להתגרש מאשתו ולתת לה גט. עד שיסכים להתגרש, הטילו עליו הדיינים הגבלות שונות שיחולו כל עוד האישה לא קיבלה את הגט - הוא ישלם לה מזונות בסכום של 3,000 שקלים בחודש, וכמו כן הוא לא יוכל להחזיק בחשבון בנק, בדרכון או ברישיון נהיגה.
הבעל אושפז מספר פעמים בבית חולים לחולי נפש עקב התקפים קשים, ונהג באלימות כלפי אשתו
במסגרת התביעה להתגרש, תבעה האישה גם להסדיר את עניין המשמורת, המפגשים עם חמשת ילדיהם, חלוקת הרכוש וכן צווי הגנה. האישה הציגה בבית הדין הרבני את התיעוד הרפואי מאשפוזיו הקודמים של בעלה, שבהם נקבע כי הוא סובל מסכיזופרניה וכי נכון להיום חלה הפוגה במצבו הפסיכוטי, אולם מדובר בהפוגה בלבד משום שהמחלה יכולה לשוב ולפרוץ.
האישה אף טענה כי בעלה סבל מבעיות נפשיות עוד לפני שהתחתנו, והסתיר זאת ממנה, אולם היא לא הציגה כל הוכחה לכך, או תיעוד למחלת נפש מהתקופה שקדמה לנישואיהם. עם זאת, היא סיפרה על שורה של מעשי אלימות ומעשים חריגים נוספים כשבעלה נמצא בהתפרצות של התקף פסיכוטי. היא הסבירה לדיינים כי היא מפחדת ממנו ואין סיכוי שהם ישובו לגור ביחד.
הבעל התנגד לגירושין וביקש לדחות את התביעה
תחילה הסכים הבעל לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם גירושין בהסכמה, אולם לאחר מכן חזר בו והביע התנגדות לגירושין. הוא טען כי אכן, בעבר חווה התקפים פסיכוטיים בשל מחלתו אשר חייבו את אשפוזו, אולם מאז מצבו משתפר, הוא נמצא בטיפול ולא חווה התקף פסיכוטי כבר תקופה ממושכת. הוא הבהיר שלא ייתן לאשתו גט כל עוד ישנו סיכוי שיהיה בקשר רציף יותר עם הילדים ואולי אף יתקיים ביניהם שלום בית.
הדיינים בחנו את ההיסטוריה הרפואית שלו. כשהתאשפז לראשונה שהה כחודש בבית חולים לחולי נפש, לאחר שחווה התקף פסיכוטי חריף המלווה בתוקפנות כלפי אחת מבנותיו - הוא סטר לה כשחשב שחיידקים תוקפים אותה. הוא שוחרר מבית החולים לאחר שאובחן עם סכיזופרניה.
כשנתיים לאחר מכן אושפז שוב, בעקבות מעשים שהעידו על התקף פסיכוטי ומחשבות רדיפה. באותה שנה אושפז פעמיים נוספות. מאז חלפו כשנתיים, וכיום הוא לא נמצא במצב פסיכוטי פעיל.
האם יש לחייב את הבעל בגירושין בשל מחלתו?
הדיינים התייחסו לכך שהיום מצבו של הבעל תקין והוא אינו מסכן את הסובבים אותו. עם זאת, לא מדובר במחלה שממנה נרפאים, אלא רק בהפסקה, מאחר שתמיד עלולה לחול החמרה מיידית במצבו בדמות התקף פסיכוטי נוסף. מסיבה זו האישה חוששת להיות איתו ומבקשת להתגרש.
מהמסמכים הרפואיים התרשמו הדיינים כי הבעל חייב להיות במעקב רפואי צמוד. כמו כן התברר כי הוא אינו מטופל בתרופות מכיוון שהוא חושב שהדבר מחמיר את מצבו. החשש להתפרצות נוספת של התקף, אשר עלול להביא את הבעל להתנהגות חריפה, קיים באופן תמידי. בשעת התקף, הוא עלול להוות סכנה ממשית לסובבים אותו. על כן הוחלו לקבל את תביעת הגירושין, ולחייב את הבעל לתת גט לרעייתו.
יש לך שאלה?
כעבור כחודשיים ומשהתברר כי הבעל מעכב את מתן הגט, בית הדין ביקר את התנהלותו מאחר שלא ציית להחלטותיו. הוחלט להטיל עליו צווי הגבלה עד שייתן את הגט. בין היתר הטיל בית הדין על הבעל לשלם לאשתו 3,000 שקלים בכל חודש בשל עיכוב הגט. כמו כן הוא לא יוכל להחזיק ברישיון נהיגה או לחדש אותו, לפתוח או לנהל חשבון בנק, וכן לקבל או להחזיק בדרכון ישראלי.
תיק 1140913
.jpg)
.jpg)
.jpg)
