מדוע קצין התגמולים סירב להכיר בקשר הסיבתי שבין שירותו הצבאי של חייל - אשר התגייס לצבא עם פרופיל 97, הוצב לשרת באותו תפקיד ובאותה גזרה שבה שירת אחיו החייל אשר התאבד מספר שנים לפני כן בביתו באמצעות נשקו, ושוחרר מהצבא עם פרופיל 21 נפשי - לבין פגיעתו הנפשית?


לאחר שקצין התגמולים דחה את בקשתו של החייל להכיר בנכותו הנפשית, הוא ערער על החלטתו בפני ועדת ערר בבית משפט השלום בחיפה. הוא טען בערעורו כי אף על פי שהתעקש כי לא יציבו אותו במקום שבו שירת אחיו הגדול, הוא הוצב שם, מה שגרם לו סבל נפשי גדול. רק כעבור זמן רב הועבר לגזרה אחרת.


מאז סבל מקשיים נפשיים והפסיכיאטר הצבאי החליט לשחרר אותו על בסיס נפשי, לאחר שנמצאו בו סממנים של פוסט טראומה. הוא אובחן עם סכיזופרניה בבית חולים פסיכיאטרי. המערער צירף לערעורו חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה קיים קשר ברור בין מצבו הנפשי לשירותו הצבאי.


התגייס לצבא ללא בעיות נפשיות, שוחרר לאחר שנתיים עם מחלה נפשית


מנגד טען קצין התגמולים בהתאם לחוות דעת רפואית כי התנהגותו אינה תואמת את הקריטריונים של תסמונת פוסט טראומתית, והסביר כי העובדה שהאח החייל התאבד בביתו ולא במקום שבו שירת, שוללת את האפשרות שהמערער לקה בחרדה דווקא כשהוצב באותה גזרה.


הוועדה, אשר מנתה שופט ושני רופאים, החליטה לקבל את הערעור. רופא מהתחום הפסיכיאטרי אשר מונה על ידי הוועדה מצא קשר ישיר בין השירות למחלה הנפשית, והוועדה קבעה כי היותו אח שכול והעובדה ששלטונות הצבא התעלמו מבקשתו שלא להציבו באותה גזרה מוכיחים את הקשר הסיבתי בין תנאי השירות למצבו הנפשי. לאור תוצאות ההליך, בוטלה החלטתו הקודמת של קצין התגמולים, והוא חויב לשלם את שכר הטרחה בסכום של 8,000 שקלים.


בגיל 12 ראה המערער את אחיו יורה בעצמו, בגיל 18 הוצב לשרת באותה גזרה שבה שירת האח


בשנת 2011 התגייס המערער לשירות כגשש, ובשנת 2013 שוחרר על רקע נפשי. הוא פנה אל קצין התגמולים בבקשה שיכיר בנכותו בהתאם לחוק הנכים, הופנה לפסיכיאטר אשר לא מצא קשר סיבתי הכרחי בין השירות למצב הנפשי, ועל סמך חוות הדעת הרפואית בקשתו נדחתה.


במסגרת הערעור טען כי התגייס ללא כל בעיה נפשית, אולם החל לסבול כאשר הוצב בגזרה שבה שירת אחיו הגדול, אשר להתאבדותו היה עד כילד צעיר. תנאי השירות גרמו לו מצוקה והוא הועבר לגזרה אחרת רק כשחלפה שנה.


אז כבר תפקד באופן לקוי, הובהל פעמיים לבתי חולים לבריאות הנפש, ושוחרר מהצבא. מומחה בתחום הפסיכיאטרי שאליו פנה קבע כי בין שמדובר בהפרעת הסתגלות, בפוסט טראומה או בסכיזופרניה - קיים קשר סיבתי ברור בין הלחץ שחווה בצבא לבין מחלתו.


מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי אשר מונה על ידי הוועדה מצא קשר ברור בין השירות בצבא לבין הליקוי הנפשי


בחוות הדעת של הפסיכיאטר מטעם הוועדה, נקבע כי סביר שהמערער היה בריא בנפשו לפני שהתגייס, ולאחר מסכת האירועים הטראומתיים שנגרמו לו בצבא, פרצה אצלו המחלה הנפשית. המומחה הסביר כי אמנם אין אבחנה חד משמעית בנוגע למחלתו, אולם היא פרצה על רקע השירות.


הוועדה התייחסה לחוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם קצין התגמולים, אשר כאמור לא מצא קשר סיבתי בין המחלה לתנאי השירות. לעניות דעתה של הוועדה, חוות הדעת לא הייתה קשורה לכך שפרטי העובדות אינם נכונים, אלא מבוססת על כך שהאח לא התאבד בגזרה שבה שירת, ולכן האח הצעיר לא היה אמור לפתח רגשות של חרדה בעודו מוצב באותה גזרה.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


הוועדה קבעה שמדובר בקביעה מקוממת. מסקנתה הייתה שהעובדה כי המערער בא ממשפחה שכולה, כי היה עד להתאבדותו של אחיו וכי הצבא לא נעתר לבקשתו שלא להציבו באותה גזרה - גרמה לליקוי הנפשי.


אמנם הרופאים השונים לא הסכימו ביניהם בנוגע לסוג הפגיעה הנפשית שנגרמה למערער. מכל מקום, חברי הוועדה השתכנעו שקיימת אצלו הפרעה נפשית, אך אין בידם לקבוע מהי. חברי הוועדה הוסיפו כי זו הייתה טעות מבחינת שלטונות הצבא להתעלם מבקשתו שלא להציבו בגזרה שבה שירת האח, וכי הצבתו שם הרעה את מצבו הנפשי. על כן הערעור התקבל, וקצין התגמולים חויב להכיר בנכותו של המערער.


ע"נ 48331-07-14