אל בית משפט השלום בראשון לציון הוגשה תביעת לשון הרע על ידי חברה המייבאת ומוכרת טלפונים סלולריים, כנגד אישה שרכשה ממנה טלפון שהתקלקל, ופרסמה פוסט בפייסבוק וכן חוות דעת באתר זאפ אשר השמיצו את החברה לפי טענתה.


האישה טענה להגנתה כי החברה לא לקחה אחריות על התקלה במכשיר הטלפון ולא ניסתה לטפל בבעיה, כאשר היא הצליחה לקבל ממנה תגובה כלשהיא רק אחרי שפרסמה את הפוסט בפייסבוק.


השמצה המהווה לשון הרע או ביקורת צרכנית לגיטימית?


מכיוון שהאישה טענה בפרסומיה כי החברה מוכרת מכשירים פרוצים כאילו הם חדשים, קבעה השופטת כי דבריה מהווים לשון הרע, מאחר שהם עלולים לפגוע במוניטין ובשמה הטוב של החברה. עם זאת, המשיכה השופטת, חשוב לתת את הדעת למכלול הנסיבות שהובילו לפרסום הדברים.


מרבית הפרסום מהווה ביקורת צרכנית לגיטימית, ואילו החברה אכן התנערה מאחריותה. בהתחשב במכלול הנסיבות, הלקוחה חויבה בתשלום פיצויים לחברה בסך של 5,000 שקלים. לא הוצא צו לתשלום הוצאות המשפט.


האם ניסיון תיקון המכשיר במעבדה חיצונית הסיר מהחברה את אחריותה?


החברה התובעת היא יבואנית מקבילה של מכשיר הסלולר המדובר, ולטענתה, תנאי האחריות אינם מאפשרים לפנות למעבדות חיצוניות לצורך תיקונים, ואף לא ליבואן הרשמי, אלא רק דרך המעבדות שלה.


לפי טענת הלקוחה, המכשיר התקלקל כחודשיים לאחר שרכשה אותו בחנות החברה באילת, ומכיוון שהיא גרה במקום מרוחק, פנתה למעבדה חיצונית. זו שלחה את המכשיר למעבדה אשר שייכת ליבואן הרשמי, ואז דיווחו לה כי המכשיר שרכשה פרוץ ולכן עליה לשלם ביוקר על תיקונו. היא פנתה לחברה, אולם לא קיבלה כל יחס ולא זכתה למענה.


באותו יום פרסמה בפייסבוק אזהרה שלא לרכוש טלפונים דרך החברה מאחר שהם פרוצים. בעקבות הפרסום פנה אליה נציג החברה, והם סיכמו ביניהם כי היא תסיר את הפרסום ותשלח אליו את תוצאות מעבדת היבואן הרשמי, ואילו הוא יבחן את פרטי העניין.


ואולם, כל התגובה שקיבלה הייתה כי החברה כבר אינה אחראית על המכשיר משום שהוא נשלח למעבדה חיצונית. יום לאחר מכן פרסמה הלקוחה ביקורת באתר זאפ, שבה חזרה על טענותיה כנגד החברה.


אילו הלקוחה הייתה מסתפקת בתיאור השירות שקיבלה, לא היה מדובר בלשון הרע


במקרה זה, פתחה השופטת את דבריה, הלקוחה כתבה ביקורת על התנהלותה של החברה באתרים המיועדים לכך. אילו דבריה היו כוללים רק את חוויית השירות השלילית שחוותה, גם אם היה מדובר במילים חריפות, לא בהכרח היה מדובר בלשון הרע.


ואולם, הפרסום שכלל גם התייחסות לכך שרכשה מכשיר פרוץ כעובדה מוגמרת, מהווה האשמה חמורה, אשר לא הוכחה. לא מדובר בביקורת צרכנית תקינה על שירות לא טוב, אלא בהשמצה המוצגת כעובדה. לכן דברים אלו מהווים לשון הרע.


הנתבעת לא הוכיחה כי המכשיר שקנתה אכן היה פרוץ


אילו הצרכנית הייתה מוכיחה כי הדברים שפרסמה הם אכן נכונים, הייתה עומדת לה הגנת אמת בפרסום בהתאם לחוק לשון הרע. ואולם, קבעה השופטת, הנתבעת לא הוכיחה זאת. אמנם היא הציגה את הדוח ממעבדת היבואן הרשמי, אולם הדבר אינו מוכיח כי המכשיר אכן נמכר פרוץ ולא נפרץ על ידי המעבדה החיצונית שאליה פנתה האישה.


על כן פנתה השופטת לבדוק מהו סכום הפיצוי הנכון במקרה זה. לטענת החברה, היא זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק עקב פגיעה בשמה הטוב. ואכן, דבריה של הלקוחה עלולים היו לפגוע בשמה ולהזיק לעיסוקה.


ואולם, בהתחשב במכלול הנסיבות, חשוב לזכור כי כפי שטענה האישה, החברה כלל לא הוכיחה את שמה הטוב, ואף הוצגה שורה של פסקי דין שמהם עלתה תמונה של התנהלות בעייתית מצד החברה כלפי לקוחותיה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


מאחר שהלקוחה הסירה את הפרסום מהפייסבוק בתוך מספר שעות, ואין כל הוכחה כי מישהו הספיק לצפות בו, ייתכן שלא היו נפסקים פיצויים כלל. עם זאת, הפרסום בזאפ שחזר על אותם דברים מצדיק פסיקת פיצויים. אף על פי כן, השופטת לא התעלמה מכך שמרבית דבריה של האישה כללו ביקורת לגיטימית כנגד החברה ואופן הטיפול שקיבלה. החברה התנערה מאחריותה ואפילו לא בדקה את המכשיר.


על כן, אף החברה עצמה אשמה בפרסום השני באתר זאפ. קביעה זו השפיעה על גובה הפיצויים. במכלול הנסיבות, מצאה השופטת להעמיד את גובה הפיצוי על סכום של 5,000 שקלים בלבד.

 

 

תא"מ 26701-02-17