לאחרונה התקבלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו תביעה של אדם בשנות ה-50 לחייו, אשר נפצע לפני מספר שנים בברכו במהלך עבודתו בחברה העוסקת בעבודות אינסטלציה, וזאת לאחר שנדרש להרים שק מלט במשקל רב.


העובד טען כי נפצע עקב שיטת העבודה הלא בטיחותית של מעסיקו, ודרש ממנו פיצויים עקב רשלנות. מנגד טען המעסיק כי הוא עצמו אשם בפגיעה מאחר שעיקם את רגלו או דרך עליה באופן לא נכון.


ואולם, השופט קבע כי הרמת שק במשקל 50 ק"ג עם עובד נוסף, מבלי לקבל הדרכה בטיחותית וללא שימוש בכלי עזר, כאשר העובד נדרש לעלות על מדרגה בדרך, מהווה רשלנות מצדו של המעסיק. בניגוד לטענת המעסיק, הוא קבע כי אין להטיל כל אשם תורם על התובע. סכום הפיצויים נקבע על 713,750 שקלים, וכמו כן חויבו המעסיק וחברת הביטוח שלו בתשלום אגרת המשפט ושכר טרחת עורכי דינו של העובד בסכום של 167 אלף שקלים.


מי אחראי לפציעתו של העובד בעקבות הרמת שק המלט?


התובע טען כי נפצע ביום העבודה הראשון שלו, מבלי שהיה לו ניסיון בתחום ומבלי שקיבל הדרכה על אופן העבודה. הוא נדרש לסחוב שקי מלט במרחק של מספר מטרים יחד עם עובד אחר, וזאת באמצעות ידיהם בלבד. בשלב מסוים בדרך היה צריך לטפס מדרגה, ולפתע חש כאב חריג בברך הרגל ולא יכול היה להזיזה. הוא פונה משם ישירות לבית החולים.


לטענתו, לא ניתנה להם מריצה או עגלת משא לסחיבת השקים, ולפני שהוטל עליו לבצע את העבודה אף אחד לא שאל אותו אם יש לו יכולת או ניסיון בביצועה, לא הסבירו לו כיצד מרימים שקי מלט ולא התריעו בפניו מפני הסיכונים.


גרסתו התקבלה על ידי השופט, אשר הוסיף ואמר כי אופן עבודה זה, בייחוד כאשר בדרך צריך לטפס מדרגה, מהווה התרשלות מצדה של החברה המעסיקה. השופט הבהיר כי הפסיקה מבחינה בין נשיאת משקל כבד על ידי עובד לבדו או עם אדם אחר או עם כלי עזר. ככל שמדובר במשקל יותר כבד, כך המעסיק מחויב לספק כלי עזר אשר יסירו את הסכנות הבטיחותיות. לפי הפסיקה, נשיאת שק השוקל 50 ק"ג מבלי להיעזר במריצה או בעגלה מהווה שיטת עבודה מסוכנת ולכן רשלנית מצד המעסיק.


עוד קבע השופט כי מאחר שלעובד לא היה כל ניסיון בסוג העבודה ולא הועמדו לרשותו כלי עזר אשר נדרשו לצורך עבודה בטיחותית, הוא ביצע את מה שדרש ממנו מנהל העבודה מבלי להבין את הסיכונים או להחליט על דעת עצמו להסתכן. בנסיבות אלה הוחלט שלתובע אין כל אשם תורם.


מה הנזק שנגרם בעקבות הפציעה?


בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי הנזק שנגרם לעובד בעקבות פציעתו. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר קבע כי הוא סובל מכאבים בברכו וקשיים בעמידה או הליכה למשך זמן, והעריך את נכותו הרפואית בשיעור של 20%.


בנוגע לשיעור הנכות התפקודית, תיאר העובד כיצד תפקודו היומיומי נפגע לאור המוגבלות שנותרה לו ביישור הברך, וכיצד לא הצליח לחזור לעבודה הקודמת שלו מאחר שהיא דרשה עמידה ממושכת על הרגליים. על כן דרש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 30%. מנגד טען המעסיק כי כלל לא נותרה לו נכות תפקודית.


בחינת הדברים הביאה את השופט לקביעה כי שיעור הנכות התפקודית יעמוד על 20%, בשיעור זהה לזה של הנכות הרפואית. המעסיק טען שנכותו התפקודית נובעת מההיסטוריה הרפואית שלו ולאו דווקא מפציעה זו, אולם השופט דחה את טענתו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר נקבע כי העובד זכאי לסכום של 289 אלף שקלים עבור הפסדי ההשתכרות שנגרמו לו בעקבות הפציעה, וכן לסכום של 450 אלף שקלים עבור אובדן כושר השתכרות ופנסיה. עוד נקבע כי הוא זכאי לסכום גלובלי בסכום של 25 אלף שקלים עבור הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונסיעות. זאת לאור נכותו המתאפיינת בקשיים בהליכה ומצריכה נסיעות.


עם זאת, נוכה מסכום הפיצויים גובה התשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, בסכום של 125 אלף שקלים. בסופו של דבר נקבע כי סכום הפיצויים הכולל יעמוד על סך של 713,750 שקלים. מלבד זאת נקבע כי המעסיק ישלם את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסכום של 167 אלף שקלים.

 


ת"א 40788-12-15