לפני כעשר שנים החלה אישה, שהייתה אז בשנות ה-60 לחייה, לעבור טיפול שיניים משקם במרפאתו של רופא שיניים. הטיפול נמשך מספר שנים שבמהלכן הוחלפו לה מספר גשרים, נעקרו לה שלוש שיניים והותקנו שתלים. ואולם, שיניה לא נסגרו כראוי לאחר התקנת הגשר האחרון, ציפויי החרסינה בכתרים נשברו, והיא סובלת עד היום מחוסר יכולת ללעוס מזון קשה, לדבר ולחייך.


לאור תוצאות הטיפול, הגישה האישה תביעה בבית משפט השלום בטבריה בגין רשלנות רפואית כנגד מרפאת השיניים שבה טופלה וכנגד רופא השיניים שהמרפאה בבעלותו, ודרשה פיצויים כספיים עבור הנזקים שנגרמו לה. הרופא הכחיש את כל טענותיה, וטען כי הטיפולים בוצעו בהסכמתה המלאה ובהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל. עוד טען כי בעיותיה נבעו מכך שלא הקפידה לצחצח את שיניה.


ואולם, השופטת התייחסה לכך שהתיעוד הרפואי על שלל הטיפולים שעברה האישה לוקה בחסר, וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות. מכיוון שהרופא לא הוכיח כי לא חלה רשלנות בטיפול, אלא אפילו חוות הדעת הרפואית שהציג מטעמו קבעה כי טיפולי השיניים כשלו - התביעה התקבלה. הרופא חויב בתשלום פיצויים בסכום של 308 אלף שקלים, וכן חויב לשלם 45 אלף שקלים לתובעת עבור הוצאות המשפט.


האם האישה טופלה לפי הפרקטיקה המקובלת או שחלה רשלנות רפואית בטיפול?


שני הצדדים הציגו חוות דעת רפואיות של רופאים מטעמם. בחוות הדעת שהציגה התובעת, קבע הרופא שבדק אותה כי הכתרים לא מתאימים, כי הגשר נייד ואינו מקובע למקומו, כי ציפויי החרסינה שבורים ועוד.


הרופא הדגיש כי כרטסת הטיפולים שלה לא נוהלה לפי דרישות משרד הבריאות, המסמכים משנת הטיפולים הראשונה חסרים, חסרה גם חתימתה המאשרת את תוכנית הטיפולים, קיים רישום חלקי בלבד של הטיפולים ועוד.


גם על פי חוות הדעת הנגדית שהוגשה על ידי הנתבע, מצא הרופא ליקויים רבים בחרסינה ובגשר, אך גם ציין כי ההיגיינה הדנטלית לקויה ואף גרמה לדלקת חניכיים. אף הרופא מטעם הנתבע מצא שהרשומה הרפואית לקויה בחסר.


מדוע אין תיעוד מספק לתוכנית הטיפולים הממושכת שעברה האישה?


תחילה הבהירה השופטת כי נטל הראיה להוכחת הטענות עובר מהתובעת לנתבע, וזאת בשל הממצאים שהתגלו אודות הרשומה הרפואית שנוהלה בעניינה של המטופלת. מהכרטיס הרפואי עצמו ומחוות הדעת הרפואיות, נמצא כי ישנם חוסרים של ממש במסמכים הרפואיים.


השופטת הדגישה כי ההנחיות מחייבות רישום מלא של האבחון הרפואי ותוכניות הטיפול, ודורשות לכלול את הסכמת המטופל, לפרט מהם הטיפולים שבוצעו ולתעד את כל הבדיקות והצילומים למשך תקופה של 20 שנה.


האם הרופא אחראי לנזקים שנגרמו לאישה בפיה?


במקרה זה, המשיכה השופטת, לא רק שהרופא לא הוכיח את טענתו כי הטיפול שניתן לאישה היה בסטנדרטים הרפואיים המקובלים, אלא אפילו חוות הדעת הרפואית שהציג מטעמו מסכימה עם הקביעה כי טיפולי השיניים שקיבלה המטופלת היו לקויים וכושלים. קביעה זו מחזקת באופן משמעותי את גרסתה של התובעת.


מלבד זאת, השופטת מצאה כי חוות דעתו של הרופא מטעם הנתבעים אינה מקצועית ומלאה בליקויים. גם עדותו בבית המשפט הותירה את הרושם כי גרסתו אינה מהימנה. סתירות נמצאו בעדותו בכל הנוגע למסמכים שעל פיהם קבע את חוות דעתו.


גם עדותם של מנהל המרפאה ושל הנתבע עצמו הותירו רושם שלילי על השופטת. מנגד, עדותה של המטופלת נמצאה עקבית וקוהרנטית, והשופטת הגיעה למסקנה כי אפשר לבסס ממצאים עובדתיים על טענותיה. על כן נקבע כי הנתבע התרשל במהלך הטיפול ולכן הוא אחראי לפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה.


כיצד נקבע הפיצוי בהתאם למידת הנזקים?


השופטת החליטה לאמץ את חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה גם בכל הנוגע לסוגיית הנזק שנגרם לאישה, וכתוצאה מכך גובה הפיצויים המגיעים לה. על פי חוות הדעת, יש להתקין בפיה גשרים חדשים ותיקונים שונים, וכמו כן היא זכאית לנכות צמיתה בעקבות עקירת שלוש שיניים.


הנזקים הוערכו על ידי הרופא בסכום של 258,650 שקלים, מאחר שלקביעתו המטופלת צריכה לעבור שיקום פה ברמה גבוהה. כמו כן העמידה השופטת את הפיצוי עבור טיפולים עתידיים בסכום של 15 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית שיניים


בנוגע לפיצוי שמגיע לה עבור כאב וסבל, ציינה השופטת כי מעבר לפגיעה האסתטית מאובדן השיניים, האישה סובלת גם מפגיעה ביכולת לאכול ולדבר. סכום הפיצוי בראש נזק זה הועמד על סכום של 30 אלף שקלים. כמו כן נקבע פיצוי בסכום של 5,000 שקלים עבור הוצאות נלוות לטיפולים העתידיים.


בסופו של דבר חויב רופא השיניים לפצות את המטופלת בסכום של 308 אלף שקלים, ונוסף על כך חויב לשלם 15 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט ו-30 אלף שקלים עבור הוצאות שכר טרחת עורכי הדין.

 

ת"א 5588-05-15