ליקויי בנייה נגרמו עקב בניית מרפסת, בעלת הדירה והשכנה יקבלו פיצויים

לאחר שנים רבות של דיונים משפטיים, נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים מהו גובה הפיצויים שישלם קבלן בגין ליקויי בנייה שנגרמו כתוצאה ממרפסת שבנה בבניין מגורים בירושלים. מדובר בשתי תביעות נפרדות שאוחדו לפסק דין אחד: התביעה הראשונה הוגשה על ידי בעלת הדירה כנגד הקבלן, ואילו התביעה השנייה הוגשה על ידי שכנתה כנגד בעלת הדירה והקבלן.

עבודות הבנייה גרמו לנזקי רטיבות וליקויים במערכת החשמל בדירת השכנה, וכן לליקויי רטיבות ונזקים נוספים בריצוף ובעבודות האבן בדירה שבה הותקנה המרפסת. בעלת הדירה אף טענה כי שכנתה אחראית באופן עקיף לנזקים, משום שסירבה לאפשר לפועלים לבחון את הליקויים בדירה.

שתי התביעות אוחדו בשנת 2013, ופסק הדין הנוכחי ניתן לאחר שהליקויים כבר תוקנו בשתי הדירות. בסופו של דבר חויב הקבלן לפצות את השכנה בסכום של 6,500 שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחה בסכום נוסף של כ-17 אלף שקלים. את בעלת הדירה יפצה הקבלן בסכום של כ-11אלף שקלים הכולל פיצוי עבור עלות הליקויים ועוגמת נפש, וכן ישלם לה את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך נוסף של כ-16 אלף שקלים.

בעלת הדירה תבעה גם את השכנה בטענה לא אפשרה לפועלים להיכנס לדירתה ולכן לא ניתן היה לבחון ולתקן את הליקויים

טענתה המרכזית של השכנה הייתה כי העבודות שהתבצעו בדירה הסמוכה לדירתה גרמו לקצרים חשמליים ורטיבות. הדירה אף הייתה מנותקת מחשמל במשך שבוע שלם. אף על פי שעבודות התיקונים הפכו את דירתה לאתר בנייה וגרמו לה אי נוחות מרובה, תיקוני הרטיבות לא פתרו את הבעיה. היא תבעה פיצויים מהקבלן וכן דרשה פיצוי עבור עוגמת נפש מבעלת הדירה שבה הותקנה המרפסת.

בתביעה נפרדת טענה בעלת הדירה כי בעקבות עבודות הבנייה הרשלניות, נגרמו לה ליקויי רטיבות בקירות ובריצוף, נפגעו חלק מעבודות האבן ונגרמו ליקויים נוספים במסגרות ובאלומיניום. היא נאלצה להיעדר יותר משבועיים ממקום עבודתה ונגרמו לה הפסדים כתוצאה מכך, וכן הקבלן השתלט לה על החניה. את שכנתה תבעה בטענה שסירבה לתת לפועלים להיכנס לדירה ובכך יש לה אחריות עקיפה לנזקים.

הקבלן עצמו טען כי בעלת הדירה עצמה אחראית לחלק מהליקויים משום שלא אפשרה לו לתקן אותם, וכן כי הנזקים המוצגים בתביעות מוגזמים ומופרזים. לטענתו, הוא השתמש בחניה באישורה של בעלת הדירה. לסוף בוצעו תיקונים בדירות והיום אין בהן עוד ליקויים.

האם לתובעות מגיעים פיצויים עבור עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים?

בתחילת ההכרעה ציינה השופטת כי אין מחלוקת לגבי העובדה שנמצאו ליקויי בנייה משמעותיים בשתי דירות המגורים, כאשר בדירה שבה הותקנה המרפסת היה צורך לבצע תיקונים משמעותיים, לרבות פירוק הריצוף, איטום וריצוף מחדש. עבודות הבנייה אף גרמו לקצרים חשמליים ולבעיות רטיבות הדירה הסמוכה.

לגבי פיצוי עבור עוגמת נפש, בנסיבות המקרה יש הצדקה לפסוק פיצויים עבור שתי התובעות, קבעה השופטת. בעלת הדירה נאלצה להתמודד תקופה ארוכה עם תיקון נזקים משמעותיים שנוצרו בדירתה בעקבות התקנת המרפסת, וללא ספק העובדה ששכנתה תבעה אותה הוסיפה לעוגמת הנפש שחוותה. השכנה עצמה סבלה מאי נוחות מרובה בעקבות הנזקים בדירתה, תקלות החשמל המרובות והרטיבות.

בכל הנוגע להוצאות המשפט הכוללות בין היתר את התשלום עבור חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, קבעה השופטת כי על הקבלן לשלם לשכנה סך של 2,381 שקלים המגלם גם את אגרת בית המשפט.

לבעלת הדירה ישלם הקבלן סכום של 9,800 שקלים, המגלמים את הוצאות המומחים ואגרת בית המשפט. כמו כן נקבע כי הקבלן צריך לשלם לבעלת הדירה עבור הליקויים שנמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט. עם זאת, השופטת קבעה כי לא מגיעים לבעלת הדירה פיצויים עבור החניה הפרטית.

האם השכנה צריכה לשלם פיצויים?

עוד הוסיפה השופטת כי לא ברור מדוע בעלת הדירה הגישה תביעה כנגד שכנתה, ומה הייתה עילת התביעה שלה. מאחר שלא מצאה הצדקה לכך, קבעה השופטת כי עליה לשלם לשכנה תשלום עבור שכר טרחת עורכי דינה אשר נאלצה לשכור, בסכום של 2,000 שקלים.

יש לך שאלה?

פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים

בסופו של דבר התביעות כנגד הקבלן התקבלו והוא חויב לשלם לשכנה פיצויים של 6,500 שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך של כ-17 אלף שקלים. כמו כן חויב הקבלן לשלם לבעלת הדירה פיצויים של כ-11 אלף שקלים, ונוסף על כך הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום של כ-16 אלף שקלים.

ת"א 1467-03-12
ת"א 21797-10-13