האם החיפוש המשטרתי שבו נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות של יותר מ-200 גרם נעשה כדין? זו הייתה השאלה המרכזית בהכרעת דין שניתנה בבית משפט השלום ברחובות, במסגרת כתב אישום שהוגש כנגד אישה, אשר ייחס לה עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי והחזקת כלים להכנת הסמים. זאת בעקבות כמות הסמים הנכבדה שהתגלתה בדירתה במסגרת החיפוש.
האישה עצמה דרשה מבית המשפט לפסול את הראיות שנתפסו בדירתה מכיוון שהחיפוש לא היה חוקי. במהלך המשפט התברר שאכן ניתן צו חיפוש לכתובת שבה היא מתגוררת, אולם מדובר בדירה מפוצלת עם שתי יחידות דיור. בעוד צו החיפוש התייחס ליחידת הדיור השנייה, החיפוש עצמו התבצע בביתה של האישה ובן זוגה.
בחינת העובדות הביאה את השופטת למסקנה כי אכן מדובר בחיפוש לא חוקי. הן מכיוון שהחיפוש התבצע בדירה הלא נכונה והן מכיוון שצו החיפוש דרש שיהיו נוכחים שני עדים במהלך החיפוש, דרישה שלא בוצעה בפועל על ידי המשטרה, ואף לא הוסברו לאישה זכויותיה. תוצאות המסקנה בדבר החיפוש הלא חוקי היא שהראיות אשר נתפסו בביתה של האישה נפסלו. לאור פסילת הראיות, זוכתה הנאשמת מכל העבירות שבגינן הוגש נגדה כתב האישום.
האם מדובר היה ב"סריקה" כטענת הפרקליטות או ב"חיפוש" כטענת ההגנה?
בצו החיפוש צוין כי יש לערוך את החיפוש על ידי שני אנשים שאינם שוטרים אלא עדים, ונכתב כי החשוד הוא בחור תימני אשר מגדל מריחואנה בביתו ומוכר אותה לאנשים שמגיעים אליו. כאמור, מדובר במי שהתגורר ביחידת הדיור השנייה.
התביעה טענה כי לשוטרים הייתה סמכות לבצע חיפוש בדירה מכיוון שהצו ניתן לאותה כתובת. היות שהאישה ובן זוגה לא הסכימו לפתוח לשוטרים את הדלת, אחד השוטרים החליט לבצע סריקה בשטח - פעולה שלא ניתן להגדיר כחיפוש. אחרי שמצא את הסמים הבהיר לנאשמת שהיא זכאית לנוכחות עדים אולם היא ויתרה על זכותה. לבסוף נטען על ידי המאשימה כי גם אם נפלו פגמים בהליך החיפוש, הם לא מצדיקים את פסילת הראיות.
מנגד, טענה הנאשמת שלא נכחו שני עדים במהלך החיפוש ושלא הוסבר לה מהן זכויותיה, ושהיא היחידה שיכולה לוותר על זכותה לחיפוש עם עדים.
מדוע לא נכחו שני עדים במהלך החיפוש?
פקודת סדר הדין הפלילי הקובעת כיצד יש לבצע חיפוש או מעצר, קובעת כי החיפוש צריך להיערך בפני שני עדים שאינם מהמשטרה, והשופטת הבהירה כי לא מדובר בדרישה שולית או קלת ערך. כמו כן קובעת הפקודה כי השוטר מחויב להסביר על זכותו של בעל המקום לנוכחות העדים, וכי רק בקשה מפורשת שלו כי הוא מוותר על נוכחותם יכולה להצדיק חיפוש ללא עדים.
כלומר, אי קיום חובת נוכחות העדים על ידי המשטרה הופכת את הליך החיפוש ללא חוקי. על פי עדויות השוטרים שביצעו את החיפוש בפועל, הם ביקשו לבצע סריקה בדירה כדי לבדוק שהחשוד אכן אינו מתגורר שם, ואז זיהו במרפסת שקית עם סמים. מאחר שמצאו סמים הודיעו לבני הזוג כי הם מתכוונים לבצע חיפוש, ובדירה אכן אותרו סמים נוספים. השוטרים הודו כי בני הזוג לא קיבלו הסבר על זכויותיהם בשלב זה להתייעץ עם עורך דין או לשמור על שתיקה. עוד ציינו כי שאלו את בני הזוג אם הם מעוניינים בנוכחותו של עד נוסף אולם הם אמרו שלא.
בדירה נכחו רק בני הזוג, ולא נמצאו בה שני עדים אובייקטיבים שאינם שוטרים. השופטת דחתה את טענת השוטרים כי ביצעו תחילה סריקה ולא חיפוש, וקבעה כי מדובר בחיפוש לכל דבר ועניין, כך שכבר בשלב זה היו צריכים להסביר לבני הזוג מהן זכויותיהם. על כן נקבע כי החיפוש נערך בניגוד לחוק.
תוצאות החיפוש שהתבצע שלא כדין: פסילת הראיות וזיכוי מאשמה
פסילת ראיות שהתקבלו בניגוד לדין אינה מתבצעת באופן אוטומטי, אלא נתונה לשיקולו של בית המשפט, אשר בוחן כיצד הושגו הראיות ומה הנזק הצפוי במקרה של פסילתן. חומרת העבירה עצמה אינה מהווה שיקול לגבי קבלת או פסילת הראיות.
במקרה זה החליטה השופטת לפסול את הראיות מכיוון שהיה ברור כי החיפוש מתבצע בדירה אחרת מזו שצו החיפוש התייחס אליה, מאחר שהשוטרים עקפו את תנאי הצו באמצעות הגדרת החיפוש הראשוני כ"סריקה", היות שהשוטרים לא הסבירו לנאשמת ולבן זוגה מהן זכויותיהם בכל הנוגע לחיפוש המתבצע בביתם, ולבסוף מכיוון שהחיפוש התבצע ללא נוכחותם של שני עדים.
יש לך שאלה?
לאור מסקנות אלה ולאחר פסילת הראיות שנתפסו באופן לא חוקי, זיכתה השופטת את הנאשמת מכלל האישומים שהופנו כנגדה במסגרת כתב האישום.
ת"פ 18294-11-17