ירושה של ילד מאומץ: למה הבן היחיד התנגד לצוואה שהותירו הוריו המאמצים?

האם יש לבטל שתי צוואות זהות שהותירו אחריהם בני זוג זמן קצר לפני פטירתם? בסוגיה זו נדרש להכריע בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. בנם המאומץ של בני הזוג, שהיה בנם היחיד של המנוחים, התנגד לקיומן של הצוואות בטענה שהן נחתמו תחת לחץ לא הוגן ומבלי שהוריו הבינו על מה הם חותמים.

בשתי הצוואות הורו המנוחים להוריש את ביתם לנכדה של בת דודתה של האישה, ולהעביר את שאר רכושם לידי בנם. על פי דיני הירושה, ללא הצוואות הללו, הבן היחיד היה מקבל בירושה גם את הנכס. כנגד התנגדותו של הבן, ביקשו קרובת המשפחה ובן זוגה אשר זכו בנכס לפי הצוואות, לדחות את ההתנגדות ולקבל את הצוואות כלשונן. לטענתם, המנוחים הבינו היטב את תוכנן של הצוואות והיו כשירים לחתום עליהן.

בחינת הראיות והעדויות הביאה את השופטת למסקנה כי אף על פי שהמנוחה חתמה על הצוואה שבועיים בלבד לפני שנפטרה, הבן לא הוכיח כי היא או בעלה לא היו כשירים, והיא התרשמה כי בני הזוג היו במצב בריאותי וקוגניטיבי תקין. מסיבה זו החליטה השופטת לדחות את ההתנגדות לקיומן של הצוואות. הבן חויב בהוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.

האישה הלכה לעולמה כשבועיים אחרי שחתמה על הצוואה, הבעל נפטר כשנתיים לאחר מכן

הצוואה נערכה בשנת 2007 ונחתמה בפני שני עדים - עורכת הדין שערכה אותה ואמה של קרובת המשפחה אשר קיבלה את הנכס בירושה. המנוחה נפטרה זמן קצר לאחר מכן, ובעלה נפטר כעבור שנתיים. ארבע שנים לאחר המועד שבו נחתמה הצוואה, פנה הבן אל בית הדין הרבני והוציא צו ירושה שלפיו הוא היורש היחיד והבלעדי של בני הזוג.

בעקבות פנייתם של הזוכים בנכס לפי הצוואה, צו הירושה בוטל, והם הגישו בקשה לקיום הצוואה. הבן התנגד לקיומה בטענה שהוא היורש החוקי והיחיד של הוריו המאמצים, וכן כי האישה שזכתה בבית בהתאם לצוואה התערבה באופן לא תקין בעריכתה, תיווכה בין המנוחים לבין עורכת הדין שערכה את הצוואה, ואף שלא הייתה עדה לצוואה בעצמה, הרי אמה שימשה כעדה. עוד טען כי הוריו לא הבינו על מה הם חותמים.

מנגד טענו בני הזוג אשר קיבלו את הבית בירושה כי המנוחים היו כשירים לערוך את הצוואה, וצירפו מסמכים רפואיים המעידים על כשירותם הבריאותית והקוגניטיבית. הם הצביעו על כך שהבן לא נושל מהירושה, אלא דווקא ירש סכום כספי גבוה המגיע למיליון שקלים, כך שלטענתם ניתן לראות כי המנוחים איזנו היטב בין חלוקת הירושה ליורשיהם.

האם יורשי הנכס התערבו בעריכת הצוואות באופן אשר יכול לגרום לביטולן?

תחילה הזכירה השופטת כי נקודת המוצא היא שהמנוחים היו כשירים לחתום על הצוואה, אלא אם כן המתנגד יוכיח אחרת. הבן טען כי אמו חתמה על הצוואה זמן קצר לפני מותה כשמצבה הרפואי היה ירוד ואינו מאפשר לה להבין בצלילות מה טיבה של הצוואה. באשר לאביו טען כי לא היה מודע למציאות ומצבו הנפשי לא היה יציב.

ואולם, מסקנתה של השופטת הייתה כי הבן לא הוכיח את דבריו. אמנם האם נפטרה שבועיים לאחר שחתמה על הצוואה, אך הסמיכות בין שני המועדים אינה מוכיחה דבר באשר לכשירותה, קבעה השופטת. הבן לא הציג מסמכים רפואיים או חוות דעת רפואית שמוכיחים לקות רפואית או קוגניטיבית כלשהי, ולכן דחתה השופטת את טענותיו.

באילו נסיבות נערכו שתי הצוואות?

הבן טען כי היורשים בצוואתם של הוריו לקחו חלק פעיל בניסוח הצוואה, ולמעשה יזמו את עריכתה והוציאו את יוזמתם אל הפועל באמצעות הבאת הוריו אל עורכת דין שהם בחרו, ואף שילמו לעורכת הדין את שכר טרחתה.

אמנם, יורשת הנכס הודתה כי חיברה בין המנוחה לעורכת הדין וכי אמה הייתה עדה לצוואתה, ואף כי נסעה עם אמה באותו יום אל עורכת הדין ושילמה את שכרה. ואולם, לטענתה הקשר בין עורכת הדין והמורישים היה עצמאי, והיא עצמה לא הייתה נוכחת במעמד החתימה על הצוואה.

בחינת הדברים הביאה את השופטת למסקנה כי התנהלותם של הזוכים בנכס בנוגע לעריכת הצוואה אינה מצדיקה את פסילתה. היא השתכנעה כי בני הזוג שימשו שליחים של זוג המורישים ועזרו להם בהתאם לבקשתם. גם עדותה של עורכת הדין אשר לפיה וידאה עם המנוחים כי הם מבינים את תוכן הצוואה והוא משקף את רצונם, נתפסה כמהימנה והשופטת קיבלה אותה.

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה

בנסיבות אלה החליטה השופטת לדחות את ההתנגדות לקיום הצוואה שהגיש הבן, ולאור תוצאות פסק הדין הוא חויב בתשלום הוצאות המשפט בסכום של 7,500 שקלים.

ת"ע 17932-02-13
ת"ע 19486-02-13
ת"ע 18661-02-13
ת"ע 17946-02-13