.jpg)
הפופולריות הגואה במספר ניתוחי הלייזר לתיקון הראייה המבוצעים בישראל, העלתה באופן טבעי גם את מספר הסיבוכים והנזקים שנגרמים במהלך הניתוח, ואת מספר התביעות המוגשות אל בתי המשפט בעקבות רשלנות רפואית.
ואולם, תחום רפואת העיניים מכסה קשת רחבה של בעיות ומחלות עיניים, ומלבד ניתוחי הלייזר להסרת המשקפיים כולל גם בעיות כמו תסמונת העין היבשה ומחלות ניווניות כגון קטרקט או גלאוקומה.
כמו בכל תחום רפואי אחר, ישנם גם סיכונים בטיפולים השונים המבוצעים על ידי רופאי העיניים. עם זאת, כאשר נגרמים נזקים לעיניים, הם עלולים להיות חמורים ולהוביל להידרדרות ואף לאובדן הראייה. ישנם מקרים שבהם הנזקים נגרמים בעקבות רשלנות רפואית. כיצד ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לאבחון או לטיפול הרפואי, ובאילו נסיבות אפשר לתבוע פיצויים בעקבות התנהלות רשלנית מצד רופא העיניים?
מהם המקרים הנפוצים שבגינם מוגשות תביעות בגין רשלנות ברפואת עיניים?
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל שלבי הטיפול הרפואי, החל משלב האבחון ועד הטיפול או הניתוח שמבוצע. הנזקים עלולים להיווצר כתוצאה מטיפול לא תקין במחלות עיניים, מניתוח לייזר לתיקון הראייה או ניתוח להסרת קטרקט שמנוהלים באופן לא ראוי או מקרעים ברשתית או פגיעה בראייה בעקבות טיפול רפואי לא נכון.
מקרים נוספים של רשלנות רפואית עלולים להתבצע כאשר רופא העיניים נמנע מלשלוח את המטופל לבדיקות ובכך מחריף את בעייתו, או כאשר תוצאות הבדיקות אינן מפוענחות באופן יסודי או תקין. כך גם במקרים שבהם המטופל אינו מקבל את מלוא המידע הנדרש אודות הטיפול או ההליך הרפואי שהוא עומד לעבור, או כאשר הרופא מתרשל בתיעוד או בשמירה על מלוא הרשומה הרפואית.
ואולם, התביעות הנפוצות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית ברפואת עיניים מוגשות בעקבות ניתוחים והליכים כירורגיים שונים שגרמו לנזקים בלתי הפיכים. נזקים אלו כוללים פגיעה משמעותית בראייה או אובדן גמור של הראייה.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית של רופא העיניים או הצוות הרפואי, אשר גרמה לפגיעה בראייה?
כאשר מגישים תביעה לפיצויים עבור הנזקים שנגרמו בעקבות רשלנות רפואית, יש להוכיח שאכן אירעה רשלנות רפואית, וכן שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית ובין הנזקים שנגרמו. לצורך הוכחת התביעה, יש להציג בבית המשפט חוות דעת רפואית שנערכה על ידי מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, אשר סוקרת ומפרטת את פרטי המקרה ומסבירה כיצד נגרמה הפגיעה במטופל.
כאמור, את התביעה אפשר להגיש במקרים שבהם נגרמו נזקים בעקבות אי אבחון, עיכוב באבחון או אבחון לא נכון של בעיות שונות בעיניים. כך גם במקרים שבהם עיכוב בטיפול, ביצוע הליך רפואי לא נכון, או טיפול שהחמיר את המצב גרמו לנזקים משמעותיים.
רשלנות רפואית בטיפול במחלת עיניים: מטופלים שקיבלו זריקות אווסטין להצלת הראייה - איבדו את היכולת לראות
בפרשת האווסטין, אחת מהפרשות החמורות שאירעו בשנים האחרונות בישראל, עשרות מטופלים מבוגרים שלקו בהתנוונות של הרשתית, טופלו באמצעות זריקות אווסטין ונפגעו בצורה קשה עד כדי עיוורון.
זריקות האווסטין ניתנות להצלת הראייה, ומשמשות פרוטוקול רפואי שכיח שבמסגרתו מטופלים רבים מקבלים את הזריקות באופן שגרתי בבתי החולים בישראל. ואולם, במקרה זה נדבקו המטופלים בזיהומים משמעותיים בעיניים, זיהומים אשר הובילו בסופו של דבר לאובדן הראייה.
בבדיקה שבוצעה בבית החולים שבו אירע המקרה על ידי משרד הבריאות, נמצאו כשלים וליקויים רבים הקשורים לשמירה על היגיינה וניקיון אשר יכולים היו למנוע את ההידבקות בזיהומים, ומצביעים על רשלנות רפואית חמורה.
פגיעה באוטונומיה עקב אי הסכמה מדעת לניתוח עיניים
אישה מבוגרת, עיוורת מלידה בעין אחת, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר שעברה ניתוח אשר נועד להציל את ראייתה בעינה השנייה, אולם בסופו של דבר החמיר את מצבה ולמרבה הצער החיש את הפיכתה לסיעודית והפך אותה לעיוורת בשתי העיניים.
מדובר היה בניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח שאין דחיפות בביצועו, והאישה טענה כי לא קיבלה הסבר מספק על הניתוח לפני שהוחלט עליו, ובכך הפר בית החולים את חובתו לקבל ממנה הסכמה מדעת על ביצוע הניתוח ופגע באוטונומיה שלה.
מנגד טענו משרד הבריאות ובית החולים כי הייתה חובה לבצע את הניתוח בשל מצבה של המטופלת, וכי היא קיבלה את מלוא ההסברים והמידע הנחוץ על ניתוח ועל הסיכונים שהוא טומן בחובו.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתה של האישה וקבע כי אכן חלה פגיעה באוטונומיה של המטופלת במקרה זה. לפי קביעתה של השופטת, האישה לא קיבלה את המידע על הניתוח - טופס ההסכמה שחתמה עליו היה לאקוני ולא כלל כל הסבר אודות הסיכונים, והשופטת לא השתכנעה מעדויות הרופאים כי ניתנו לה הסברים בעל פה.
יש לך שאלה?
מסיבה זו החליטה השופטת לקבל את התביעה, וקבעה כי האישה לא נתנה הסכמה מדעת לניתוח ובכך נפגעה האוטונומיה שלה. משרד הבריאות חויב לשלם לה פיצויים בסכום של 60 אלף שקלים, ולהוסיף על סכום זה סך נוסף של 10,500 שקלים עבור שכר טרחת עורכי דינה.
.jpg)
.jpg)
