האם יש לבטל ויתור של בעל על זכויותיו במחצית הדירה המשותפת והעברתן לידי רעייתו, מכיוון שלטענתו אשתו ניצלה את מצבו הנפשי הקשה ונהגה לאיים עליו, עד שהסכים לחתום על המסמכים המעבירים לה את מלוא הזכויות בדירה, מתוך עושק וכפייה?


בסוגיה זו נדרש להכריע לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו, אשר דן בתביעה שהגיש הבעל כנגד האישה, בבקשתו מבית המשפט להצהיר כי שני הצדדים עדיין מחזיקים בזכויותיהם בדירת המגורים המשותפת, וכי יש לבטל את כל המסמכים שאומרים אחרת.


במסגרת התביעה טען הבעל כי סבל מאלימות מילולית ופיזית מאשתו כבר מאז תחילת הנישואין, אלימות אשר החריפה לאחר שניהל קשר רומנטי עם אישה שהכיר במסגרת עבודתו כשוטר, וזאת תוך הפרת נוהלי המשטרה. האישה טענה מנגד כי מדובר בתביעה קנטרנית אשר הוגשה על רקע רצונו של בעלה להיפרד, בעוד היא כלל לא מעוניינת בפרידה.


בחינת התשתית הראייתית וחוות דעת רפואית של פסיכיאטר אשר מונה על ידי בית המשפט, שלפיה הבעל היה כשיר מבחינה נפשית להעביר את זכויותיו לאשתו, הביאו את השופטת למסקנה כי דין התביעה להידחות. זאת מכיוון שלא הוכחו כל עושק, מצוקה או ניצול. הבעל חויב בהוצאות המשפט של האישה בסכום של 25 אלף שקלים.


במשך עשר השנים שחלפו מאז שהבעל ויתר על זכויותיו בדירה לטובת אשתו, הם המשיכו לחיות ביחד ולבלות בחופשות משפחתיות


שני הצדדים בתיק זה כבר פרשו לפנסיה ויש להם שלושה ילדים גדולים. הבעל פרש משירות של עשרות שנים במשטרה. את הדירה רכשו ביחד לפני יותר מ-30 שנה. טענותיו של הבעל כנגד אשתו היו חמורות ומפורטות. הוא תיאר סבל ממושך שעבר מצדה מאז שנישאו, הכולל אלימות פיזית ומילולית.


לטענתו, המצב החמיר כשהסתבך בהליכים משמעתיים בעבודה, ולאחר שהתגלה כי עבר על הנהלים כשניהל קשר רומנטי עם אישה שהייתה מקורבת לאדם שעבר חקירה. מאז עבר איומים לא פוסקים מצדה של רעייתו ושל אחת מבנותיו. בזמן זה מצבו הנפשי הלך והחמיר. במסגרת מסכת ההתעללות שעבר, טען הבעל, דרשה ממנו האישה להעביר לה את זכויותיו בדירה, ואיימה כי תסגיר בפני הממונים עליו את פרטי הרומן שניהל.


האישה טענה מנגד כי העובדה שהגיש את התביעה עשר שנים לאחר שוויתר לטובתה על הזכויות בדירה מדברת בעד עצמה, וכי הוא חזר בו כעת רק מכיוון שנפרד ממנה, עזב את הבית ומתגורר עם אישה אחרת.


האם האישה ניצלה את מצוקתו של בעלה?


על פי חוק החוזים, עושק מתרחש כאשר אחד הצדדים לחוזה מנצל את בורותו, חוסר ניסיונו, חולשתו הפיזית או השכלית או מצוקתו של הצד השני. מצוקה אינה אי נוחות אלא מצב פסיכולוגי חמור.


כדי לבדוק את טענותיו של הבעל כי אשתו ניצלה את מצוקתו, מינה בית המשפט מומחה רפואי לבדיקת מצבו הנפשי. על פי חוות הדעת שהגיש המומחה הרפואי, אמנם הבעל סבל במשך השנים ממצוקה נפשית, אולם לא כזו שפגעה באופן משמעותי בכושר השיפוט שלו. על כן, הוא היה כשיר לחתום על מסמכים משפטיים.


בהתאם לחוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה השופטת כי הבעל לא נמצא במצב של מצוקה כפי שנדרש בחוק החוזים. המסמכים הרפואיים מהמועד שבו חתם על העברת זכויותיו הראו כי אם סבל ממצוקה כלשהי, היא לא הייתה קשורה לאשתו, אלא צמחה על רקע משבר אישי בעקבות הליכי המשמעת כנגדו במשטרה.


גם עצם העובדה שבני הזוג המשיכו לחיות ביחד עד לאחרונה, מעידה על כך שהבעל חתם על המסמכים מרצונו ולא מתוך כפייה או עושק, קבעה השופטת. זאת גם לאור התשתית הראייתית שהוכיחה כי העברת הדירה נעשתה בשלבים, אשר בכל אחד מהם יכול היה הבעל לחזור בו, אולם הוא לא עשה זאת אלא רק לאחר עשר שנים.


האם לא סביר שבעל יעביר את זכויותיו בדירה לאשתו?


לבסוף אמרה השופטת כי עוד סיבה אפשרית לביטול חוזה, היא כאשר תנאי החוזה לא סבירים. אולם במקרה זה, בתנאי החוזה אין חריגה יוצאת דופן. מדי יום מעבירים בני זוג את זכויותיהם בדירה זה לזה, קבעה השופטת. משנה תוקף יש לכך בהסכם הגירושין שנחתם בין השניים, שם מוותר הבעל על זכויותיו בדירה בשנית.

 

יש לך שאלה?

פורום גירושין


מלבד זאת התייחסה השופטת לעדותו של הבעל, שהייתה דרמטית מאוד ולא נתמכה בראיות, לעומת עדותה של האיש שנתמכה בראיות ונתפסה כאמינה יותר. על כן התביעה נדחתה, והבעל חויב לשאת בהוצאותיה של האישה במסגרת המשפט, לרבות שכר טרחה עבור עורכי דינה, בסכום של 25 אלף שקלים.


תמ"ש 43639-09-17