האם יש לבטל את זכאותה של אישה לקבל את כספי הכתובה אם יתברר כי יש לה אחריות שווה לעובדה שקשר הנישואין לא הצליח, ויעלה חשד כי הגישה תביעה לשלום בית כטקטיקה משפטית ולא מכיוון שבאמת התכוונה לנסות שלום בית אמיתי?


שאלה זו נידונה לאחרונה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה, במסגרת פסק דין שניתן על ידי שלושה דיינים שנדרשו להכריע בנוגע לתביעתה של האישה לקבל את כתובתה, בסכום כולל של 180 אלף שקלים.


הדיינים מצאו כי אין כל עילה הלכתית לפטור את הגבר מלשלם את הכתובה, אף על פי שהוחלט כי גם האישה אשמה בגירושין, וכי מעשיה מעלים את המסקנה כי כלל לא הייתה מעוניינת בשלום בית. מסיבה זו הוחלט לחייב את הגבר במחצית מסכום הכתובה, בסך של 90 אלף שקלים.


הבעל הגיש תביעה לגירושין, האישה ביקשה לנסות שלום בית


לבני הזוג יש ילד משותף שנולד כשנה לאחר נישואיהם. הבעל שירת בקבע בבסיס המרוחק מהבית, ואילו האישה סירבה לעבור למקום מגורים קרוב יותר למקום עבודתו אך הרחק מבני משפחתה, כך שהבעל הגיע לביתם המשותף פעם או פעמיים בשבוע.


כשנתיים לאחר הנישואין עזבה האישה את הבית ועברה עם הילד להוריה. כחצי שנה לאחר מכן הגיש הבעל תביעת גירושין בבית הדין הרבני. האישה מצדה הגישה תביעת שלום בית. הבעל טען כי אשתו רבה איתו כל הזמן ומסרבת לעבור דירה, ואף טען כי העובדה שדרשה משמורת ומזונות מוכיחה כי אינה כנה בתביעתה לשלום בית. לעומתו האישה טענה כי הוא זה שאחראי לפירוק הנישואין, והיא כלל אינה מעוניינת בכך.


לאחר שפנו לייעוץ זוגי שכשל, חזרו השניים לדיונים בבית הדין הרבני. האישה תבעה את הכתובה, היות שלטענה היא מעוניינת בשלום בית אולם בעלה מנהל קשרים עם בחורות אחרות. הגבר התנגד לתשלום הכתובה. לבסוף השניים התגרשו, ונותר לדון בסוגיית הכתובה.


מערכת היחסים הזוגית הייתה לא טובה כבר מיום החתונה, והסלימה עד שנוצר ניכור גדול בין בני הזוג


מדברי שני הצדדים עלתה תמונה מצערת של קשר זוגי שכבר מתחילתו לא היה טוב, כאשר כבר ביום נישואיהם פרצה ביניהם מריבה על גובה הכתובה, על האופן שבו יקוימו הריקודים ועוד. הגבר שירת בבסיס צבאי והיה הכרח במגורים בסמוך למקום עבודתו, והאישה הייתה מודעת לכך כשנישאו. למרות זאת לא עברו לגור בקרבת מקום, והשעות הרבות שבילה הגבר מחוץ לבית ודאי פגעו אף הן בקשר הנישואין.


מלבד זאת, שני בני הזוג לשעבר תיארו כיצד רבו זה עם זו באופן יומיומי ומתחילתו של הקשר. המריבות אמנם לא כללו אלימות פיזית, אולם מדובר היה באלימות נפשית ומילולית, בקללות ובהאשמות הדדיות. השניים אף לא קיימו יחסים אינטימיים כמעט בכלל. שלושת הדיינים קיבלו את הרושם שאף אחד מבני הזוג לא טמן ידו בצלחת.


האם הבעל ניהל קשרים עם נשים אחרות, או שיצר קשרי חברות בלבד עם נשים ממקום עבודתו?


הדיינים אף התייחסו לטענותיה של האישה, כי בעלה היה נוהג להתרועע עם נשים אחרות שאיתן עבד במסגרת שירותו הצבאי. היא הציגה תמונות שלא הצביעו על קשר אישי עם אישה אחרת, אלא על מפגשים שונים שניהל עם חבריו לתפקיד, ביניהם גם נשים. הבעל לא הכחיש את העובדה שנהג לבלות עם חבריו מהצבא, וטען שמדובר במנהג מקובל. הוא לא הסתיר זאת מאשתו ואף ביקש ממנה להצטרף.


אמנם אין ספק שאדם השומר על מצוות נוגד את רוח ההלכה כשהוא מתרועע באופן כזה עם נשים, קבעו הדיינים, אולם אכן מדובר בהתנהלות מקובלת, ולא ניתן לקבוע כי הבעל ניהל יחסי אישות רק מכיוון שניהל יחסי חברות עם נשים אחרות.


מסתבר שבקשר הזוגי שניהלו השניים, כל אחד מהם פגע בצד השני, סיכמו הדיינים את תמונת המצב. מצב זה הוביל למתח, לניכור ואף לשנאה. התוצאות הן אי קיום יחסים אינטימיים, ופער שהולך ומתרחב בכל יום שעובר.


בנסיבות אלה, לא ניתן לדחות את הספק שהאישה הגישה את תביעתה לשלום בית כצעד טקטי לקבלת הכתובה, הוסיפו הדיינים, מאחר שלא נראה כי ניתן היה ליצור שלום בית במערכת הזוגית העכורה שהתקיימה ביניהם.

 

יש לך שאלה?

פורום הסכם שלום בית - איך עושים את זה?


מכיוון שבגירושין הבעל מחויב בכתובה, וזאת מלבד מקרים שבהם מעשיה של האישה גורמים לביטול זכאותה לקבל את הכתובה או שהיא מוחלת עליה, ומאחר שבמקרה זה אין הצדקה הלכתית לביטול הזכאות, הוחלט לקבל את תביעתה של האישה ולחייב את הבעל בתשלום הכתובה. עם זאת, בנסיבות המקרה, חויב הבעל רק במחצית מן הסכום שעליו חתם במועד הנישואין, בסכום של 90 אלף שקלים.


תיק ‏ 847364/9