בשנת 1997 אירע סיבוך כליאת כתפיים בלידת ואקום שהתרחשה בבית החולים שיבא בתל השומר. בעקבות הסיבוך, נותר התינוק עם שיתוק וחולשה בזרועו השמאלית. כעבור 21 שנה התקבלה תביעתו ותביעת הוריו שהוגשה כנגד מדינת ישראל - בתור מפעילת בית החולים, בטענה שהנזק המשמעותי שנגרם לו בלידתו יכול היה להימנע לו הלידה הייתה מתנהלת בצורה אחרת.


במסגרת התביעה טענו הצעיר והוריו כי ביום שבו האם התקבלה בבית החולים לא הוערך משקלו של הילוד, ובסופו של דבר הוחלט לבצע את לידת הוואקום מוקדם מדיי, ומבלי לשקול לבצע ניתוח קיסרי שיכול היה למנוע לחלוטין את הפגיעה.


האם הצוות הרפואי בבית החולים פעל לפי סטנדרט הזהירות המקובל?


מצדו השני של המתרס טענה המדינה כי הפגיעה לא הייתה צפויה אלא בלתי נמנעת, ולא התרשלותו של הצוות הרפואי היא הגורם לנזק. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, ובמהלכה התרשמה השופטת כי ההחלטה על סיום הלידה באמצעות מכשיר ואקום הייתה מוקדמת מדיי ולא תאמה את הזהירות הנדרשת מהצוות הרפואי, בהתחשב בכך שמדובר היה בלידה ראשונה ולפי הערכת המשקל הגבוה של התינוק שבוצעה מספר ימים לפני הלידה.


כמו כן נקבע כי התרשלות הצוות הרפואי נבעה מכך שלא נשקלה האופציה לניתוח קיסרי ולא הוצגו האפשרויות הטיפוליות השונות בפני ההורים. סכום הפיצויים שנקבע עומד על סך של 1,822,412 שקלים, וזאת עבור הפסד כושר השתכרות, הפסד הפרשות לקרן הפנסיה, עזרת הזולת וכאב וסבל. על סכום זה תשלם המדינה גם הוצאות משפט בסכום של כ-426 אלף שקלים.


כיצד התנהלה הלידה ומדוע הוחלט לבצע לידת ואקום?


האם הגיעה אל בית החולים בסוף השבוע ה-42 להריונה, לאחר מהלך הריון תקין. הערכת משקל התינוק בוצעה מספר ימים לפני כן, ועמדה על 3,700 גרם. משקל מוערך של 4,000 גרם ומעלה צריך להדליק אור אדום, מאחר שמדובר במשקל גבוה אשר מעלה את הסיכון לפרע כתף - מצב רפואי שבו כתפו של התינוק נתקעת בתעלת הלידה ויש לבצע פעולות רפואיות מהירות לסיום הלידה ללא נזק.


על פי הרשומות הרפואיות מאותו יום, הוחלט על לידת הוואקום בשל חוסר התקדמות ראש התינוק, כאשר בעקבות פרע הכתפיים, נולד התינוק עם חולשה בזרועו השמאלית.


האם ניתן היה לצפות את הסיבוך במהלך הלידה ולכן היה מקום לבחור בניתוח קיסרי מראש?


בחינת הראיות, העדויות וחוות הדעת הרפואיות המפורטות שהציגו שני הצדדים, הביאה את השופטת למסקנה כי אף על פי שלאחר הלידה התברר כי משקלו של התינוק חורג מהנורמה, לא חלה רשלנות בהערכות המשקל שקדמו ללידה, והצוות הרפואי לא היה צריך בשלב זה לחשוש מהסיבוך שבסופו של דבר אירע, ולא היה צריך להעדיף ניתוח קיסרי.


מסיבה זו גם לא היה מקום בשלב הקליטה לבית החולים להסביר להורים על הסיכון המדובר, ולהציע להם את אפשרויות הטיפול השונות שניתן לבצע.


האם ההחלטה על לידה מכשירנית הייתה רשלנית?


עם זאת, מאחר שלא סופקה כל הוכחה לכך שבוצעה הערכת אגן לפני קבלת ההחלטה על סיום הלידה בוואקום, לא סופקו הסברים על השיקולים שהובילו להחלטה על הלידה המכשירנית ואף לא נראה כי הצוות הרפואי שקל את האפשרות לבצע ניתוח קיסרי, קבעה השופטת כי הצוות הרפואי לא נקט את כל אמצעי הזהירות על פי הפרקטיקה המקובלת.


כמו כן קבעה השופטת שהצוות הרפואי היה צריך להסביר להורים כי בשל ההאטה בהתקדמות הלידה, יש אפשרות לסייע לסיום הלידה באמצעות לידת ואקום או באמצעות ניתוח קיסרי, ולקבל הסכמה מדעת של האם להמשיך ולבצע את הלידה באמצעות מכשיר הוואקום.


בסיכומו של דבר נקבע כי מאחר שהערכת המשקל הייתה קרובה מאוד ל-4,000 גרם ומדובר היה בלידה ראשונה, ניתן היה לשקול כיצד לסיים את הלידה לאחר שחלה האטה בהתקדמות העובר בתעלת הלידה, ולהעדיף בשלב זה ניתוח קיסרי על פני לידת ואקום. כמו כן ההורים היו צריכים לקבל הסבר על אפשרויות הטיפול והסיכונים הכרוכים בהן.


כיצד נקבעו הפיצויים לאחר שנקבע כי חלה התרשלות?


ללא ספק, קבעה השופטת, החולשה בזרועו של הצעיר משליכה באופן מהותי על תפקודו ואף על אפשרויות התעסוקה שלו. בהתאמה לכך, יחול גם הפסד בכל הנוגע להפרשות הפנסיה שלו. מלבד זאת, הצעיר החל בטיפולים שיקומיים כבר מינקותו, ובשל מוגבלותו יהיה זקוק לעזרה רבה יותר בעתיד.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית בלידה


על סמך נתונים אלה נקבעו לו פיצויים בסכום של 953,255 שקלים עבור הפסד כושר השתכרות, פיצויים בסכום של 119,157 שקלים עבור הפסד הפרשות לפנסיה, פיצויים בסכום של חצי מיליון שקלים עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת, וכן פיצויים בסכום של 250 אלף שקלים עבור כאב וסבל. המדינה תישא אף בהוצאות המשפט בסכום של כ-426 אלף שקלים.


ת"א 20747-08-14