האם יש להכיר במחלה המוכרת כ"מרפק טניס" כפגיעה שנגרמה במהלך העבודה? אדם שעבד כמרכיב מצננים במשך 11 שנים, פנה אל הביטוח הלאומי בבקשה להכיר בפגיעה בשתי ידיו שאובחנה כמרפק טניס, בטענה כי הפגיעה נגרמה על רקע עבודתו שכללה הרמת משאות המשקלים כבדים ועבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.


ואולם, הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בטענה שלא קיים קשר בין תנאי עבודתו לבין מצבו הרפואי, אלא מדובר בפגיעה שהתפתחה באופן טבעי. בעקבות דחיית התביעה פנה העובד אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו בתביעה כנגד הביטוח הלאומי.


רופא מומחה בתחום האורתופדי מונה מטעם בית הדין לעבודה, ועל פי חוות דעתו, יש קשר סיבתי בין אופי העבודה של מרכיב המצננים לבין מחלתו. לנוכח קביעה זו ולאור העובדה שהביטוח הלאומי לא הגיש את סיכומי טענותיו אף על פי שניתנו לו מספר ארכות לעשות זאת, החליטה השופטת לקבל את התביעה, וחייבה את הביטוח הלאומי להכיר במחלת מרפק הטניס של התובע כתאונת עבודה. כמו כן חויב הביטוח הלאומי לשאת בהוצאות התובע בסכום של 3,000 שקלים.


נוסף על מחלת מרפק הטניס, התובע סובל גם מתסמונת התעלה הקרפלית אשר הוכרה על ידי הביטוח הלאומי


על פי טענותיו של העובד, הוא נדרש במסגרת תפקידו לעבוד עם מגוון מכשירי עבודה רוטטים וכבדים כגון מברגות ופטישי אוויר, ואף הרים משקלים כבדים במשך עשר שעות עבודה ביום, חמישה ימים בשבוע.


לפני כשלוש שנים הכיר הביטוח הלאומי בתביעתו לקבלת דמי פגיעה בעקבות אבחון תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיו. אולם מלבד תסמיני התסמונת אשר כוללים נימול, כאבים וחולשה באזור שורש כף היד, הוא חש בכאבים ובתסמינים נוספים גם באזור המרפקים בשתי ידיו. הוא פנה לרופאה תעסוקתית ומומחית באורתופדיה, אשר קבעו כי הוא סובל מנזקים עקב מרפק טניס, וכי מדובר במחלת מקצוע על בסיס מיקרוטראומה.


לעומתו טען הביטוח הלאומי כי מדובר במצב רפואי שהתפתח על רקע טבעי ולא בשל תנאי עבודתו של התובע, ובכל מקרה השפעת תפקידו ועיסוקו על מצבו הבריאותי נמוכה ומצומצמת מהשפעתם של גורמים רבים ואחרים.


האם ניתן לקבוע כי יש סבירות ממשית כי ליקויו של התובע נגרם בעקבות תנאי העבודה?


רופא מומחה מטעם בית הדין לעבודה נדרש לקבוע האם יש קשר בין אופי העבודה לפגיעה שנגרמה במרפקיו. בחוות הדעת הרפואית כתב כי מרפק טניס היא אחת המחלות האורתופדיות הנפוצות ביותר, אך באוכלוסיות המועסקות בעבודות פיזיות כגון עבודתו של התובע, ניתן לראות שיעורים גבוהים יותר של המחלה. על כן קבע כי בין המחלה ובין אופי תפקידו של התובע ישנו קשר סיבתי מובהק.


בתגובה לחוות הדעת הרפואית, ביקש הביטוח הלאומי להפנות אל הרופא עוד שאלות הבהרה, בדרישה שיחדד ממה בדיוק סובל התובע, והאם ניתן לומר כי קיימת סבירות גבוהה שתנאי עבודתו גרמו למחלה שממנה הוא סובל. כמו כן ביקש הביטוח הלאומי להבהיר האם הליקוי נגרם על רקע מיקרוטראומה, כלומר בעקבות פגיעות זעירות שהצטברו לכדי נזק ממשי.


המומחה הרפואי הסביר כי העובד סובל בשתי ידיו הן מתסמונת התעלה הקרפלית והן ממרפק טניס. להערכתו, יש סבירות של יותר מ-50% כי הנזקים נגרמו בשל עבודתו על בסיס מיקרוטראומה. ההשלכה של העבודות שביצע במסגרת תפקידו, הבהיר הרופא, גדולה בצורה משמעותית מגורמים אפשריים אחרים.


הביטוח הלאומי לא הפנה שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי


לאחר קביעה זו של הרופא, התבקשו הצדדים על ידי השופטת להודיע האם ברצונם להפנות שאלות נוספות למומחה הרפואי. הביטוח הלאומי לא הגיש את תגובתו, ולכן התובע ביקש לקבל את חוות הדעת הרפואית כפי שהיא ולאור זאת לקבל את תביעתו.


לביטוח הלאומי ניתנו מספר ארכות להגיש את תגובתו, אולם הוא לא עשה זאת. על כן הורתה השופטת מהצדדים להגיש את סיכומיהם. בעוד העובד ביקש בסיכומיו לקבל את התביעה לאור חוות הדעת הרפואית, הביטוח הלאומי כלל לא הגיש את סיכומיו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר ניתן פסק הדין ללא סיכומי ההגנה, מאחר שמעולם לא הוגשו על ידי המוסד לביטוח לאומי. השופטת ציינה כי יש לראות במעשה זה כוויתור על השמעת טענותיו בדברי הסיכום. לגופו של עניין, חוות הדעת הרפואית התקבלה על ידי השופטת, לאור קביעותיו הברורות והחד משמעיות של הרופא. התביעה להכרה במרפק הטניס של התובע כתאונת עבודה התקבלה, והביטוח הלאומי חויב לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 3,000 שקלים.

 

ב"ל 9550-07-16