במסגרת תביעות הדדיות בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בנתניה, תבע הבעל לחלק את הרכוש המשותף הכולל דירת מגורים וחשבון משותף, וכן טען כי אשתו הבריחה סכום של כ-93 אלף שקלים ודרש כי תשלם לו מחצית מהסכום הזה.


האישה תבעה את כתובתה בסכום של רבע מיליון שקלים בטענה שהבעל הוא זה שתבע את הגירושין ויזם את פירוק נישואיהם, ואילו הבעל טען כי דווקא האישה אחראית לפירוק התא המשפחתי, ונוסף על כך סירבה לקיים איתו יחסים אינטימיים ונהגה לקלל אותו. מסיבות אלה סירב לשלם את הכתובה.


הרכב של שלושה דיינים קבע כי השניים יחלקו את הדירה וחשבון הבנק בחלקים שווים, אך דחה את טענותיו של הבעל בנוגע להברחת הכספים על ידי אשתו. כמו כן נקבע כי הבעל הוא זה שביקש להתגרש, וטענותיו לגבי מרידת אשתו לא הוכחה. גם אם קיללה אותו, קבעו הדיינים, מדובר בקללות שנאמרו תוך כדי מריבה, ואין הצדקה לשלול ממנה את זכותה לכותבה רק מסיבה זו.


האם האישה משכה את כספי קרן ההשתלמות שלה והפקידה אותם בסתר אצל אמה כדי לא לחלק אותם במסגרת הגירושין?


בני הזוג התגרשו לפני כשנתיים, מספר חודשים לאחר שהבעל הגיש את תביעת הגירושין אל בית הדין שבמסגרתה נכרכו גם סוגיות חלוקת הרכוש. הם היו נשואים תשע שנים ויש להם שני ילדים משותפים.


הרכוש המשותף שאליו התייחס הבעל בתביעתו כולל את דירת המגורים המשותפת ותכולתה, חשבון הבנק המשותף שיש בו יתרת חוב, רכב הרשום על שמה של האישה, זכויות שנצברו על ידי בני הזוג במקום העבודה, וכן סכום שמשכה האישה מקרן ההשתלמות לפני שהוגשה תביעת הגירושין - כך לפי טענת הגבר - בסכום העולה על 93 אלף שקלים.


הבעל דרש לחלק את דירת המגורים בחלקים שווים, ביקש לקבל מחצית מהסכום שהבריחה האישה ותבע לחלק באופן שווה את חשבון הבנק. האישה ביקשה 30% יותר מהדירה כהחזר עבור המתנה שקיבלו מהוריה, אשר מכרו להם את הדירה בהנחה גדולה. לטענתה אין מקום לחלק את הרכב משום שהוא רשום על שמה בלבד, וכן כי העבירה לאמה את הסכום שהבעל טען כי הבריחה בהסכמתו ובידיעתו, לצורך סיוע לאמה שהייתה במשבר כלכלי.


הבעל סירב לשלם את הכתובה בטענה שהאישה הובילה לפירוק הנישואין


לגבי תביעת הכתובה, טען האיש כי האישה מאסה בחיי הנישואין והובילה לפירוקם. היא מרדה מתשמיש המיטה - כלומר, סירבה לקיים יחסים אינטימיים ולא רצתה עוד ילדים. כמו כן נהגה לקלל אותו ואת קרובי משפחתו.


לטענתו, גרסתה של האישה שהוצגה בפני בית הדין הרבני, שלפיה ניסתה בכל כוחה לשמור על הנישואין - פשוט אינה נכונה או כנה, ולכן היא איבדה את זכותה לקבל את כספי הכתובה. ניתן להסיק זאת מתביעת הכתובה, טען, אשר בה טענה כי בעלה הפך את חיי הנישואין לבלתי נסבלים בשל אופיו השלילי והקנטרני, כי אין להם תחומי עניין חופפים וכי יש לו בעיות בתחום המיני.


עוד הוסיף כי עד שתבע להתגרש, הוא זה שטיפל בכל ענייני משק הבית בעוד אשתו עבדה שעות רבות, וכי היא הגישה נגדו תלונות שקריות במשטרה ללא כל סיבה.


מנגד טענה האישה כי היא זו שיזמה ייעוץ זוגי כדי להציל את נישואיהם, ואף עברה ניתוח גניקולוגי להצלת חיי המין. עבודתה בשעות מרובות הייתה מקובלת על בעלה, והוא זה שהחליט לסיים את הנישואין בעצם הגשת תביעת הגירושין. על כן טענה כי היא זכאית לקבל את כספי הכתובה.


הבעל לא הוכיח כל סיבה לשלול מהאישה את זכאותה לקבל את כספי הכתובה


לאחר עיון בדברים החליטו דייני בית הדין כי הדירה תחולק שווה בשווה בין הצדדים, אף על פי שהורי האישה מכרו להם את הדירה בהנחה משמעותית. זאת מכיוון שהדירה נרשמה בטאבו על שם שני בני הזוג ולכן מדובר ברכוש משותף לכל דבר ועניין. לאור זאת, על הצדדים למכור אותה ולחלק את הסכום בחלקים שווים.


עם זאת, טענת הבעל על הברחת הכספים נדחתה. אמה של האישה הייתה במשבר כלכלי חריף, ובית הדין קיבל את טענתה של האישה כי העבירה לה את הסכום כדי לסייע לה בידיעתו המלאה של הבעל. גם את חשבון הבנק, לרבות יתרת החובה בו, יחולקו שווה בשווה - כך נקבע בבית הדין.


בכל הנוגע לכתובה, הזכירו הדיינים כי הבעל הוא זה שהגיש תביעה לגירושין ולכן מחויב לשלם את הכתובה, אלא אם כן יוכל להוכיח כי האישה הייתה אחראית לפירוק התא המשפחתי. במקרה זה קבעו הדיינים כי טענת המרידה לא הוכחה, ודווקא העובדה שהאישה עברה ניתוח גניקולוגי מוכיחה את ההיפך.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


באשר לטענת הקללות, קבעו הדיינים כי גם אם האישה לא התנהגה יפה וקיללה את בעלה - הדבר נעשה מתוך מריבה ואינו מצדיק את שלילת הכתובה. לאור זאת חויב הבעל בתשלום הכתובה בסכום של 250 אלף שקלים.

 

תיק 1026328/4