לאחרונה הוגשה אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תביעה של מאפייה, אשר ביקשה לשלול פיצויי פיטורין מעובד אשר הועסק כנהג קו חלוקה במשך כשלוש שנים, ופוטר לאחר שהודה במספר מקרים שבהם גנב מוצרי מזון מאחת החברות שלהן סיפקה מעסיקתו דברי מאפה. המאפייה נאלצה לשלם פיצויים בסכום גבוה לחברה בעקבות מעשי הגניבה של העובד.
העובד עצמו הגיש תביעה נגדית כנגד המאפייה, ובה תבע לקבל זכויות שונות שלא שולמו לו, לרבות פיצויי פיטורין, פיצויים עבור אי עריכת שימוע, שעות נוספות ועוד.
בית הדין קיבל את התביעה העיקרית של המעסיקה, וקבע כי העובד ביצע מעשים חמורים, לא רק בשל עצם הגניבה שהתבצעה בהיקפים נרחבים לצורך מכירת המוצרים שנגנבו, אלא בשל המעילה החמורה ביחסי האמון עם המעסיקה. על כן השופט קבע כי העובד אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורין, ועליו לשלם למעסיקתו לשעבר סכום של 500 שקלים בגין קנסות שנאלצה לשלם עקב עבירות תנועה שביצע.
מרבית התביעה הנגדית נדחתה, אך עם זאת נקבע כי המעסיקה תשלם לעובד סכום כולל של 7,500 שקלים בשל העובדה שלא ערכה לו שימוע לפני הפיטורין ולא נתנה לו הודעה על תנאי העסקתו. לאור תוצאות פסק הדין, חויב העובד בתשלום הוצאותיה המשפטיות של המעסיקה בסכום של 20 אלף שקלים.
האם המעסיקה יכולה לשלול לחלוטין את פיצויי הפיטורין בעקבות מעשי הגניבה?
העובד הודה אף בפני בית הדין לעבודה כי גנב מוצרי מזון מהלקוחה של מעסיקתו בשניים עד שלושה מקרים, ולא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי זו הסיבה שבגינה פוטר מעבודתו. ואולם, לא בכל מקרה בית הדין לעבודה מאשר את שלילת מלוא סכום פיצויי הפיטורין מעובד אלא במקרים חריגים בלבד, היות שמדובר בסנקציה חמורה.
במקרה זה טענה המעסיקה כי בשל ההפרה החמורה של חובת האמון מצד העובד, יש לשלול את הפיצויים באופן מלא. העובד טען מנגד כי גנב מספר מצומצם של מוצרים בלבד, במעט מאוד מקרים. לטענתו, את המוצרים לקח לשימושו האישי ולא כדי למכור אותם ולהפיק מהם רווחים.
הפסיקה מכירה בכך שגניבה של עובד ממעסיקו מצדיקה שלילת פיצויי פיטורין, אף על פי שהפיטורין עצמם נחשבים לענישה בפני עצמה. במקרה זה, אמנם המעסיקה לא הוכיחה כי העובד גנב במקרים נוספים מלבד שלושת המקרים שבהם הודה, אולם גרסתו נמצאה לא אמינה, והשופט התרשם כי לא מדובר בגניבה בהיקף קטן לצרכים אישיים, אלא דווקא בגניבה בהיקפים סיטונאיים.
נראה שהעובד ניסה לרכך את חומרת מעשי הגניבה, קבע השופט, אולם העובדות מצביעות על גניבה בהיקף רחב, לרבות סרטון וידאו שבו נראה לוקח מוצרים רבים. במעשיו פגע גם ביחסי האמון בינו לבין מעסיקתו וגם במערכת היחסים העסקית שלה עם החברה הלקוחה שממנה נגנבו המוצרים.
האם העובד קיבל הודעה על תנאי ההעסקה כפי שמחייב החוק?
באשר לתביעה הנגדית, כל מעסיק מחויב למסור לעובדיו הודעה מפורטת בכתב על תנאי העבודה וכן על כל שינוי שחל בתנאי ההעסקה. העובד טען כי מעולם לא קיבל הודעה כזו מהמאפייה, אף על פי שתנאי עבודתו השתנו לא פעם בתקופת ההעסקה.
מאחר שהמעסיקה לא זימנה לעדות את מנהלת כוח האדם ללא הסבר סביר, השופט הסיק כי הדבר פעול לחובתה וקבע כי העובד זכאי לקבל פיצויים עבור אי קבלת הודעה על תנאי ההעסקה.
האם המעסיקה הייתה רשאית לפטר את העובד שגנב מבלי לערוך לו שימוע?
תביעתו של העובד לתשלום עבור שעות נוספות נדחתה, היות שקיבל תשלום עבור שעות נוספות גלובליות בהסכמתו ובידיעתו, והוא אף לא הוכיח כי עבד בשעות נוספות וכן סתר טענות אלו בעדותו. מלבד זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאת מעשי הגניבה ביצע העובד במסגרת שעות עבודתו, הזכיר השופט, ולכן לא ניתן לדעת מהו מספר השעות שבהן עבד ובאילו שעות עסק בעניינים אישיים שאינם קשורים לעבודה.
כמו כן, תביעת העובד לפדיון ימי חופשה ודמי הבראה נדחתה. עם זאת, הוא טען כי פוטר באופן מיידי ובלי שהמעסיקה נתנה לו אפשרות להציג את גרסתו לגבי פיטוריו או שלילת פיצויי הפיטורין. המעסיקה טענה כי בשל נסיבות הפיטורין, לא חלה עליה חובה לערוך לעובד שימוע לפני ההודעה על הפיטורין. השופט קבע כי לא נערך לו שימוע כדין ולכן הוא זכאי לפיצוי עבור רכיב זה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר נקבע כי החברה תשלם לעובד פיצויים עבור אי עריכת שימוע ואי הודעה על תנאי ההעסקה בסכום של 7,500 שקלים. מנגד, מהעובד נשללו פיצויי הפיטורין, והוא חויב בהוצאות המשפט של המעסיקה בסכום של 20 אלף שקלים.
סע"ש 4162-07-15