כאשר נקלעים לחובות ולחוסר יכולת לפרוע אותם, מצב המכונה "חדלות פירעון", ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל. אם בית המשפט מאשר את חדלות הפירעון ומכריז על החייב כפושט רגל, כל נכסי החייב ירוכזו וימומשו לצורך העברת התשלום לנושים השונים, ולאחר שימוצו כל הדרכים להחזר החוב - החייב יקבל צו הפטר על יתרת חובותיו.


כאשר חייב נכנס להליך פשיטת רגל, נאסר עליו להיות בעלים של חברה או להחזיק במניותיה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם בית המשפט מאשר לפושט רגל להמשיך לנהל את עסקו או לפתוח עסק חדש במסגרת עוסק פטור או עוסק מורשה, אם עמד בתנאים מסוימים והוכיח כי הוא פועל בתום לב.


במסגרת ניהול העסק, יוכל החייב להמשיך ולייצר הכנסה שבחלקה תעבור לפירעון חובותיו, ולכן דרך זו יכולה להיטיב הן עם החייב עצמו אשר יוכל לסיים את הליך פשיטת הרגל עם עסק בניהולו והן עם הנושים אשר יוכלו לקבל יותר מכספי החוב. האם זה משתלם? האם יש סיכונים בניהול עסק תוך כדי פשיטת רגל? ובאילו מקרים בית המשפט מאשר בקשה לניהול העסק?


האם החייב נקלע בתום לב לחובות שאינו יכול לעמוד בהם?


הליך פשיטת הרגל נועד לתת אפשרות לחייב לקבל הפטר מחובותיו ולהתחיל דרך חדשה לאחר מכן. עם זאת, ההליך אף נועד לשמור על האינטרסים של הנושים השונים, ומתבצעות במסגרתו פעולות שונות שמטרתן להבטיח את תשלום החובות ולשמור על זכויותיהם של הנושים ככל שהדבר מתאפשר.


התנהלותו של החייב במסגרת ההליך נבחנת באופן תדיר, וכך גם התנהלותו לפני שהוכרז כפושט רגל, כאשר נבחנות הסיבות להיווצרות החובות, וזאת כדי לוודא שהליכי פשיטת הרגל לא מנוצלים לרעה. כך, החייב אינו יכול לקחת על עצמו התחייבויות כספיות שייתכן שלא יוכל לעמוד בהן כל עוד הוא במסגרת הליך פשיטת הרגל, מאחר שהוא יודע כי בסופו של דבר יקבל הפטר.


אי לכך, בית המשפט בוחן היטב את התנהלותו של החייב לפני שהוא מאשר לו להיכנס להליך פשיטת רגל, ואם יקבל את הרושם שפעל שלא בתום לב, הוא לא יאשר את ההליך. כך גם במקרים שבהם מוגשת בקשה לפתיחת עסק או המשך ניהול עסק לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל.


מיצוי כושר השתכרותו של החייב במסגרת ניהול עסק


אחת הדרישות העיקריות מחייב שהוכרז כפושט רגל היא שימצה את כושר השתכרותו ככל שניתן כדי להחזיר כמה שיותר מחובותיו לנושים. על כן, במקרים שבהם פוטנציאל ההשתכרות של החייב יגדל משמעותית אם יתאפשר לו לנהל או להקים עסק כעוסק פטור או עוסק מורשה, מאשר פוטנציאל ההשתכרות שלו כעובד שכיר, מדובר באינטרס משותף הן של החייב והן של הנושים.


בדרך כלל רשימת הנושים מורכבת הן מאנשים פרטיים, הן מעסקים או חברות והן מגופים ממשלתיים ורשויות ממסדיות, כגון רשות המסים, בנקים וכדומה. נושים אלו לא יאפשרו לפושט הרגל לקיים עסק כעוסק מורשה מבלי שבית המשפט יאשר זאת מראש, בהתאם לחוות דעתו של הנאמן המנהל את תיק פשיטת הרגל אשר מוגשת אל בית המשפט.


מאחר שיש צורך במניעת היווצרות חובות חדשים, בית המשפט שוקל בכובד ראש בקשות לניהול עסק במסגרת הליך פשיטת הרגל, ולא יאשר זאת בכל מקרה. כמו כן, חשוב לדעת שניהול העסק יפוקח באופן צמוד והחייב ידווח עליו מדי חודש, ויאושר רק אם הוצגה בפני בית המשפט תוכנית עסקית מפורטת ואמינה על העסק שייפתח.


מה ההבדל בין חדלות פירעון של חברה ושל אדם פרטי?


כאשר אדם פרטי נקלע לחדלות פירעון, הוא יכול לפנות להליך של פשיטת רגל. כאשר חברה בע"מ נקלעת לחדלות פירעון, ניתן להיכנס להליך של פירוק החברה. אולם מה קורה כאשר בעל מניות אינו יכול לעמוד בחובותיו? תחילה, במסגרת הליך פשיטת הרגל אסור לו להמשיך בפעילות העסקית או להחזיק במניות של חברה.


למרות זאת, לא מדובר במצב שלא ניתן לשנותו, וניתן להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט לניהול עסק באמצעות עוסק מורשה או פטור גם במסגרת הליך פשיטת הרגל.

 

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי


כל עוד בית המשפט ישתכנע כי החובות נוצרו בתום לב ולא בעקבות התנהלות פיננסית לא נכונה, וכן כי באמצעות ניהול העסק יגדלו הכנסותיו של החייב מעבר להכנסות שיוכל להפיק מעבודה כשכיר, הוא ייתן לחייב היתר לנהל עסק.