חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון כגון שוטרים או סוהרים חשופים לפציעות שונות עקב שירותם. במקרה של תאונה או מחלה שנגרמו בעקבות השירות, הם זכאים לתבוע הכרה בנכותם באגף השיקום של משרד הביטחון, ואם יוכלו להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין מצבם הרפואי לבין השירות עצמו או תנאי השירות, יוכלו להיות מוכרים כנכי צה"ל ולקבל פיצויים, קצבאות נכות, מימון עבור הטיפולים הרפואיים והטבות נוספות.


פציעות שכיחות הנגרמות במהלך השירות יכולות להיגרם במהלך מבצע צבאי או כתאונה צבאית, כגון שברי מאמץ ופגיעות בגב, ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעשים חזקים ועוד. כמו כן, לא פעם נגרמות מחלות במהלך השירות בעקבות סטרס או חשיפה לחומרים מסוכנים, וכן פגיעות נפשיות לרבות תסמונת פוסט טראומתית וכדומה.


ישנם מצבים שבהם המחלה לא נגרמה בעקבות השירות אלא הוחמרה במהלכו בעקבות טיפול רשלני או תנאי השירות. גם במקרים כאלה ניתן להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון. מלבד זאת, אפשר לקבל הכרה גם בפגיעה שנגרמה בעקבות תאונת דרכים בזמן השירות הצבאי. מתי מומלץ להגיש תביעה, מהם התנאים לקבל הכרה כנכה צה"ל, מה ניתן לעשות אם התביעה נדחית ומהם הפיצויים שאפשר לקבל?


מי יכול להיות מוגדר כנכה צה"ל, ובגין אילו פגיעות ניתן להגיש תביעה?


ישנם חוקים רבים שנועדו להסדיר ולקבוע את זכויותיהם של נכי צה"ל וכוחות הביטחון, כאשר העיקריים שביניהם הם חוק הנכים (תגמולים ושיקום), חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), חוק המשטרה (נכים ונספים) וכן חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים).


על פי חוק הנכים, נכות מוגדרת כאובדן היכולת להמשיך ולפעול באופן רגיל, בין שמדובר על פעילות פיזית או שכלית, שנגרם בעקבות חבלה, מחלה או החמרה במחלה בתקופת השירות או עקב השירות. רק מי שנפגע במהלך השירות בצה"ל, במשטרה, במוסד, בשב"כ או בשב"ס יכול להגיש תביעה בעקבות נזקי גוף כנגד אגף השיקום במשרד הביטחון בהתאם לחוק הנכים.


כאשר הפציעה או התאונה נגרמו במהלך אירוע בטחוני או מבצע כזה או אחר ויש לכך תיעוד, יש לוודא כי נערך דוח תאונה החתום על ידי המפקד ומפרט מה קרה ומהי הפציעה. זאת גם אם התאונה אירעה במהלך חופשה.


השלב הראשון: איך מגישים תביעה לקצין התגמולים בגין חבלה או מחלה שנגרמו במהלך השירות?


חשוב לזכור כי הזכאות לפיצויים ותגמולים מתקיימת רק כאשר אפשר להוכיח כי נזקי הגוף נגרמו במהלך השירות או כתוצאה מתנאי השירות, וכי ישנו קשר סיבתי בין השירות לבין החבלה. בשלב הראשון יש להגיש בקשה להכרה בפגיעה לקצין התגמולים על גבי טופס ייעודי.


רק לאחר שקצין התגמולים יכיר בקיומו של קשר סיבתי בין הנזק לבין השירות, יוזמן התובע לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות שלו ובהתאם את גובה התגמולים שלהם הוא זכאי.


במקרה של דחיית התביעה על ידי קצין התגמולים, ניתן להגיש ערעור על החלטתו לידי ועדת ערר בבית משפט השלום, וזאת בתוך פרק זמן של 30 ימים. על החלטתה של ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לידי בית המשפט המחוזי.


השלב השני: קביעת אחוזי הנכות על ידי ועדה רפואית


לאחר הכרה בנכותו של הנפגע, הוועדה הרפואית תקבע ממה הוא סובל, ומהי חומרתה של הנכות הרפואית והתפקודית שלו. אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לרשימת דרגות הנכות שבתקנות הנכים, כאשר ניתן לקבל תגמולים עבור נכות שהוגדרה חמורה יותר מ-10%.


עבור שיעור נכות שנע בין 10% ל-20%, ניתן לקבל מענק חד פעמי בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים. במקרה שנקבעת נכות צמיתה בשיעור גבוה יותר מ-20%, ניתן לקבל גמלה מדי חודש שגובהה ייקבע בהתאם לאחוזי הנכות. אם נקבעת נכות זמנית בשיעור הגבוה מ-10%, ניתן לקבל תשלום חודשי עד שתיקבע הנכות הצמיתה על ידי בדיקה חוזרת של הוועדה הרפואית.


על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה, ואם רוצים לערער על החלטתה אזי יש להגיש את הערעור אל בית המשפט המחוזי.


למה חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני שמגישים תביעה כנגד משרד הביטחון?


הליך של תביעה בגין נזקי גוף כנגד משרד הביטחון הוא הליך מורכב וממושך, הכולל הצגת מסמכים רפואיים רבים וראיות נוספות להוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לבין השירות עצמו. מיד לאחר הגשת התביעה, הנפגע ייבדק על ידי רופא מטעם קצין התגמולים אשר יקבע האם אכן קיים קשר סיבתי, ולאחר מכן יידרש להתייצב בפני ועדה רפואית לקביעת שיעור הנכות.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


במקרה של דחיית התביעה להכרה בנכות בכל אחד מהשלבים, יש להגיש ערעור ובמקרים מסוימים אף להמשיך עם התביעה עד בית המשפט. כדי לוודא שמלוא הזכויות ממומשות, כדאי לקבל ליווי או ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בתחום.