כל אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית, עצור או נאשם, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי בהליך שהמדינה מנהלת נגדו. תפקידו של עורך הדין הוא לחקור את עובדות האירוע בראי המשפטי, למצוא הסבר לעובדות שיוצגו כאשמה, לערער על מהימנותם של הראיות ולנסות ככל שביכולתו לגרום לסגירת התיק הפלילי, לזיכוי מאשמה או לביטול כתב האישום.

 

במקרה של הגשת כתב אישום נגד גננות וסייעות בגני ילדים בגין התעללות בקטין, פועל עורך הדין להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, הכולל הסכמה על הכרעת הדין וקביעות שונות בנוגע לגזר הדין הסופי, ואף מסייע להביא להפחתה משמעותית בעונש.

 

במקרים מסוימים ניתן לקבל ייצוג על ידי סניגור ציבורי במימון המדינה. הזכאות לקבלת ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לסוג ההליך המשפטי, חומרת העבירה ואף קשורה למצבו הכלכלי של המבקש.

 

כאמור, כל מקרה נבחן לגופו, אולם הזכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי עשויה להינתן לנאשם בעבירה חמורה שנידונה בבית משפט המחוזי, כאשר העונש הצפוי הוא עשר שנות ומעלה, כאשר התביעה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל, כאשר הנאשם חסר אמצעים והעונש הצפוי הוא חמש שנות מאסר ומעלה, כאשר הנאשם בעל מוגבלות, קטין או כאשר בית המשפט הורה למנות לו סניגור.

 

מהו העונש על התעללות בקטין?

 

סעיף 368(ג) לחוק העונשין קובע כי אדם המבצע בקטין או בחסר ישע מעשה שיש בו התעללות גופנית, נפשית או מינית, צפוי לעונש שיכול להגיע עד שבע שנות מאסר. אם אותו אדם היה אחראי על קטין או חסר ישע, כמו במקרה של סייעות וגננות, העונש הצפוי הוא תשע שנות מאסר ויותר, כאשר העונש נקבע על פי תוצאות העבירה, נסיבות המקרה, עבר פלילי ועוד.

 

עם זאת, הפסיקה קבעה כי הצורך להגן על קטינים חסרי ישע מפני מבוגרים הפוגעים בהם מחייב מסר עונשי חד משמעי. הערך החברתי המוגן, אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירה של התעללות בקטין הוא שלמות הגוף, ביטחונו וכבודו של הקטין, אשר ניצב חסר ישע אל מול האלימות שהופגנה כלפיו על ידי אדם מבוגר שהיה אחראי עליו, תוך ניצול לרעה של כוחו ומעמדו.

 

מה כולל הליך פלילי נגד גננת?

 

ההליך הפלילי נפתח בחקירה כאשר נודע למשטרה על דבר קיומה של עבירה פלילית. לאחר הגשת תלונה או כאשר הידיעה הגיעה באופן ישיר, המשטרה מחויבת לפתוח בחקירה, אולם אם מדובר בעבירה קלה מסוג עוון או חטא, רשאי קצין המשטרה להורות שלא לחקור את המקרה, מחמת חוסר עניין לציבור או עילה אחרת.

 

במסגרת החקירה מברר קצין המשטרה את העובדות ובוחן האם אכן בוצעה עבירה, באמצעות תשאול החשוד והמעורבים, בדיקות מעבדה, זיהוי פלילי, הקלטות, מעקבים וכדומה. בשלב זה נאספות ראיות המגבשות את התיק הפלילי, ואף ניתן להורות על מעצר החשוד בבית מעצר או במעצר בית תחת פיקוח והגבלות.

 

בתום החקירה, מעבירה המשטרה את החומר לפרקליטות, כדי שהיא תשקול האם להגיש כתב אישום נגד החשוד. אם הוחלט שלא להגיש כתב אישום, על הפרקליטות לקבוע מהי העילה לסגירת התיק הפלילי, שיכולה להיות חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור.

 

סגירת תיק פלילי לפני הגשת כתב אישום

 

לכל אדם החשוד בפלילים נפתח תיק במשטרה. התיק כולל רישומים על ביצוע העבירה, הרשעות קודמות ותיקים פתוחים שטרם הוחלט האם להגיש כתב אישום בגינם או לא. הרישום הפלילי מוצג בפני בית משפט לאחר הגשת כתב אישום והוא בעל השפעה רבה על גזר הדין וקביעת העונש.

 

נוסף על כך, לרישום פלילי יש השלכות רבות בתחומים שונים, כמו למשל הפחתת הסיכויים להשתלבות בשוק העבודה במשרות ציבוריות וממשלתיות, פגיעה במעמד החברתי, שלילת רישיון להחזקת נשק, אי קבלת ויזה ודרכון זר, שיקולים לחומרה בהליכים משפטיים עתידיים ועוד.

 

לעילת סגירת תיק יש השלכה על הרישום הפלילי, כאשר סגירת תיק בגין חוסר אשמה קובעת כי הנחקר חף מפשע ואין ראיות המעידות על מעשים פליליים. למעשה, תיק פלילי שנסגר ללא הגשת כתב אישום, מהווה ביטול לכל האישומים, ולאחר סגירתו לא מתבצע רישום פלילי במשטרה.

 

עורך דין מנוסה יכול לפעול לסגירת התיק הפלילי, ולשכנע את הפרקליטות כי הראיות הקיימות אינן מספיקות להגשת כתב אישום, או לטעון לחוסר עניין לציבור, או לחוסר אשמה שהיא העילה החשובה ביותר לסגירת התיק וקובעת כי החשוד חף מפשע, והוא אינו עומד לדין ולא נשאר לו רישום פלילי.

 

הגשת כתב אישום נגד סייעת בגן ילדים

 

כתב האישום מפרט את המחלוקת שבין הצדדים ומסביר לנאשם במה הוא נאשם ומהן הראיות שנגדו. אם התביעה החליטה להגיש כתב אישום נגד החשוד, הסטטוס שלו משתנה מחשוד לנאשם, והוא זכאי לעיין בחומר החקירה והמשטרה יכולה להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים.

 

כדי להרשיע נאשם ולגזור את דינו, על התביעה מוטלת חובת ההוכחה כי כלל הראיות שברשותה מייחסות לו אחריות פלילית. סיכויי ההרשעה במשפט הפלילי גבוהים ביותר, לכן בחירה של עורך דין פלילי היא החלטה חשובה וגורלית על הכרעת הדין במשפט וגם למחיקת הרישום הפלילי.

 

מתי כדאי לפנות לעורך דין פלילי?

 

הזכות הראשונה של חשוד היא זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי. החשוד רשאי להתייעץ עם עורך דין לפני שהגיע לחקירה ראשונית, כדי שיוכל לקבל תמונת מצב מלאה ולהיות מגובה בייצוג משפטי הולם ומקצועי. רצוי לפנות לעורך דין פלילי כבר בשלבי הזימון לחקירה או בזמן החקירה עצמה. עורך הדין יחליט על פי ניסיונו והבנתו האם לנהל הוכחות בהליך או שעדיף לנקוט בדרך חלופית, שתאפשר הימנעות מהרשעה פלילית.

 

בפני אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית עומדת הזכות להתנגד להתייצבות לחקירה, והוא רשאי לבקש להוציא נגדו צו מבית משפט כדי לזמנו לחקירה, במטרה להרוויח זמן איכות להיוועץ עם עורך דין ולהתכונן לשלב הבא. בתום החקירה עורך הדין יכול לנהל משא ומתן עם רשויות התביעה, לגרום לביטול חלק מהעבירות, להגיע להסדר טיעון ולהביא להפחת משמעותית בעונש.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

 

כמו כן, עורך דין פלילי יכול לפנות בשם החשוד אל היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להורות על עיכוב הליכים, כדי לאפשר לו להתכונן למשפט, והוא יכול לסייע בהכנה לתסקיר שירות המבחן עבור בית המשפט ולקראת אפשרות של פגישה עם קצין מבחן.

 

המשפט הפלילי כולל הקראת כתב האישום לנאשם, חקירות עדים והגשת סיכומים מטעם התביעה וההגנה. בתוך חודש ימים משמיעת הסיכומים או הגשתם בכתב, מכריע בית המשפט באשר לזיכוי או הרשעה ובמקרה של הרשעה מציגים הצדדים את הטיעונים לעונש. בתום גזר הדין רשאי הנאשם לממש את זכותו לערער על עונש או על ההרשעה באמצעות עורך דינו.