אישה כבת 47, אשר החליקה בעת שהשתתפה בהרקדה, פנתה אל בית משפט השלום בחיפה, והגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף נגד מפעיל ההרקדה, בטענה שפיזר טלק ברחבת הריקודים, דבר שהוביל לנפילתה.
על פי עובדות התביעה, בדצמבר 2012, התובעת, ילידת 1965, השתתפה בהרקדה בחדר האוכל של קיבוץ בצפון הארץ, והחלה בריקודי זוגות. לאחר שהסתיים הסבב הראשון, היא הבחינה בידיד שעמד ליד הקיר ופנתה לכיוונו כדי לברכו לשלום.
התובעת הספיקה ללכת צעדים בודדים ואז החליקה, עפה אל עבר הרצפה, ובלמה את נפילתה באמצעות יד שמאל שנשברה. בזמן שישבה על רצפת האולם, הבחינה התובעת בשכבת טלק מפוזרת עליה והבינה כי הטלק הוא שגרם להחלקתה.
הידיד לא ראה את אירוע הנפילה והבחין בתובעת רק כאשר הייתה שרועה על הארץ, בסמוך אליו, כשהיא נאנחת מכאבים. הידיד אישר כי במקום שבו נפלה פוזרה אבקת טלק על הרצפה והתובעת מסרה לו כי החליקה. הידיד סייע לה לקום ובהמשך הערב פגש אותה פעם נוספת והיא מסרה לו שהיא סברה כי שברה את ידה והזמינה אמבולנס.
מיקומו של הטלק לא היה צפוי
התובעת מסרה כי מפעיל ההרקדה נוהג לפזר טלק בפינות המרוחקות באולם המשמש לריקודי עם, כדי להקל על תנועת הרגליים של הרוקדים במהלך ריקוד ולמנוע חיכוך עם הרצפה הדביקה. ואולם הימצאותו במקום שבו נפלה, סמוך מאוד לרחבה, אינו צפוי כלל ואינו מקובל. התובעת ציינה כי אחיזת הנעליים שלה ברצפת האולם הייתה טובה, ומיקומו של הטלק באזור שבו נפלה הפתיע אותה.
הנתבע הכחיש את טענת התובעת שפוזר טלק באזור המרוחק מרחבת הריקודים. לדבריו, רק ליד עמדת המרקיד מוצבת עמדה לטבילת הרגליים בטלק. ונפילתה אינה קשורה כלל לטלק, אלא היא רצה לעבר הידיד, מעדה ונפלה בלי קשר לטלק, בזמן שהרצפה הייתה יבשה ותקינה ללא כל מפגע.
בחקירה הנגדית הודה הנתבע כי הוא עצמו לא ראה שהתובעת רצה לעבר אותו מכר, ורק ראה אותה שרועה לאחר הנפילה. כמו כן, הוא לא ראה את רגע הנפילה עצמו אלא שמע זאת מאחרים.
עוד עלה מחקירתו כי מטרת פיזור הטלק על הרצפה היא לסייע לרוקדים המעוניינים בכך להשיג אפקט של החלקה, כלומר פחות חיכוך, לאור העובדה שהרצפה לעיתים רטובה ודביקה. עם זאת, יש רוקדים שמעדיפים רצפה פחות חלקה, לכן הוא מניח לידו סמרטוט לטובת הרוקדים שמעדיפים לנגב רגליהם, ולא לטבול אותם בטלק.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי הנתבע לא יכול לשלול מזיכרונו כי באותו יום פיזר טלק במקום שבו נפלה התובעת, הוא אישר כי הוא היחיד שדואג לפיזור הטלק, וכאמור אין נוהג אחיד בעניין כמות הפיזור.
המרקיד טעה ביחס למיקום פיזור הטלק
בית המשפט קבע לא נסתרה גרסת התובעת כי אכן לאחר נפילתה הבחינה כי פוזר טלק באותו מקום. גרסה שנתמכה גם בתצהירו של הידיד, שאף הוא הבחין בטלק באזור הנפילה. לפיכך לא מדובר בעדות יחידה של בעלת דין, ואף בית המשפט השתכנע כי לא היה אמור להיות טלק במיקום במקום שבו נפלה התובעת, כך אף לשיטת הנתבע.
בית המשפט סבר כי הנתבע, אשר קיימת לו חובת זהירות כלפי המשתתפים בהרקדה, טעה ביחס למיקום פיזור הטלק באותה הרקדה, וגם אם לא מדובר בהתרשלות רבתי, הרי שאותו שיקול דעת שגוי עלה לכדי התרשלות, שגרמה לנפילה, כך שהן הקשר הסיבתי העובדתי שבין ההתרשלות לנזק, והן הקשר הסיבתי מתקיימים.
יש לך שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
עוד נקבע כי התובעת לא הייתה אמורה לצפות לקיומו של טלק באותו מקום, והטלק שפוזר ליד הרחבה היווה גורם מפתיע ומחליק שגרם לנפילה. מאחר שהתובעת לא הייתה אמורה לצפות לקיומו של הטלק, אין מקום להטיל עליה אשם תורם לקרות התאונה.
בנסיבות אלה התביעה התקבלה ונקבע כי מפעיל ההרקדה חב בפיצוייה של התובעת באופן מלא, בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לתשלום פיצויים בגין הפסד השתכרות בעבר, כושר ההשתכרות לעתיד, אובדן תנאים סוציאליים לעתיד, עזרת צד ג' עבר, הוצאות נסיעה לטיפולים ונזק לא ממוני בסך כולל של 266,000 שקלים, זאת בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
ת"א 37004-07-16