על פי חשש של משרד הבריאות, רופא מומחה בכיר לגנטיקה רפואית לא המליץ לאותן נשים, המוגדרות כקבוצת סיכון לבדיקה גנטית, לבצע בדיקות מעבדה לאיתור מוטציות בגנים המגבירים את הסיכון לסרטן השד והשחלה, חרף היסטוריה משפחתית מובהקת הנושאת את גן BRCA, אשר עלול להוביל להתפרצות סרטן השד וסרטן צוואר הרחם.

 

מדו"ח החקירה של משרד הבריאות עלה כי הקביעה של המומחה שלא להמליץ על הבדיקה הייתה שגויה, תוך התעלמות מהידע הרפואי ובניגוד לחוק זכויות החולה. עוד עלה כי היה מקום לצפות מיועץ גנטי בכיר שיציג את העובדות נכונה בפני המטופלות.

 

על פי הפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה וחובת הזהירות של הרופא כלפי מטופליו, הרופא מחויב לתת טיפול הולם ולהפנות את מטופליו לביצוע בדיקות מקיפות כאשר קיים חשש כי הם שייכים לקבוצת סיכון ובייחוד כאשר הבדיקות מתייחסות למחלות מסכנות חיים כמו סרטן, וכאשר אבחון מוקדם מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה. על כן אי הפנייה לבדיקה עולה לכדי רשלנות רפואית.

 

מעבר לכך, רופא המפנה את מטופליו לבדיקות, ותוצאותיהן מובאות לפניו, מחויב לעיין בתוצאות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, בדחיפות המתבקשת מהבדיקה ותוצאתה, ועליו לדון עם המטופלים בהמשך הטיפול מבלי לתלות את בחינת התוצאות ביוזמתם. לפיכך גם אי מתן טיפול הולם וראוי עולה לכדי רשלנות רפואית.

 

תביעה בגין ייעוץ גנטי רשלני בסרטן השד וסרטן צוואר הרחם תוגש כאשר נגרם למטופלת נזק משמעותי בגין אי הפנייתה לבדיקות במועד וכן בגין אבחון רשלני של המחלה, ביצוע טיפול בחוסר מיומנות או בחוסר מקצועיות ומעקב לקוי אחר החולה והתפתחות המחלה.

 

כדי להגיש תביעה לתשלום פיצויים יש לפנות בשלב ראשון אל רופא מומחה כדי לקבל חוות דעת רפואית, המוכיחה כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופלת לבין טיפול לקוי של הרופא. אם נמצא קשר סיבתי ישיר יש לפנות אל עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית, ולברר האם יש מקום לתבוע פיצויים ומהם סיכויי התביעה. בשלב הבא יש לאסוף את כל הראיות, כולל הרשומה הרפואית, צילומי בדיקות, מרשמים וכדומה, ולבנות את תיק התביעה.

 

תביעת פיצויים בגין אבחון שגוי של סרטן השד

 

אישה שחלתה בסרטן השד פנתה אל בית משפט השלום בחיפה והגישה תביעת רשלנות רפואית נגד מרכז רפואי, בית חולים ומשרד הבריאות, ועתרה לפיצוי כולל בסך של 455,000 שקלים, בגין אבחון שגוי של מחלתה.

 

על פי עובדות התביעה, בשנת 1994, התובעת, ילידת 1953, עקרת בית, הופנתה לבית חולים בשל גילוי גוש בחזה. נעשתה לה ביופסיה והוחלט על ניתוח להסרת הגידול. כעבור שנה עברה ניתוח נוסף בגין הפרשה דמית. בהמשך נותחה בפעם השלישית ונכרתו ציסטות. בשנת 1998 נותחה ברביעית לצורך הוצאת גוש מהשד ברם הוצאה רקמת שומן בלבד, בשנת 2000 נכרתו בניתוח שני גושים אחד מכל צד ובשנת 2002 הוצאו שוב גושים.

 

לאחר הניתוח האחרון, שבוצע בשנת 2002, התפתח אצל התובעת זיהום קשה. בשל הזיהום הקשה הועברה התובעת למרכז רפואי, שם אובחנה רקמה נמקית בגודל של שלושה עד ששה ס"מ. התובעת אושפזה בבית החולים למשך מספר חודשים ובמהלך תקופה זו עברה סדרת טיפולים, כולל ניתוח להטריית הרקמות הנמקיות, הסרת הפטמה וכיסוי עם שתל עור מהרגל. כשלושה שבועות מאוחר יותר התברר כי ההשתלה נכשלה.

 

לנוכח כישלון ההשתלה הומלץ לתובעת לעבור לטיפול בבית חולים ובמהלך האשפוז בוצעו לה טיפולים של ניקוי וגירוד, ברם כל הטיפולים שבוצעו לא צלחו. בסופו של דבר פנתה התובעת לקבלת טיפול בבית חולים בארה"ב. התובעת אושפזה בבית חולים בצפון קרולינה, שם עברה בהצלחה שלושה ניתוחים והשתל נקלט ללא סיבוכים.

 

חלק גדול מהניתוחים שעברה התובעת היו מיותרים

 

מומחה מטעם התובעת קבע בחוות דעת שהוגשה מטעמה כי חלק גדול מהניתוחים שבוצעו בארץ היו מיותרים, וברשומות הרפואיות אין כל אינדיקציה האם בוצעו לה בדיקות מקדימות. מכאן נטען כי ההחלטה לנתחה הייתה שגויה, ובעיקר הייתה שגויה האבחנה משנת 2002 שלפיה אובחן סרטן שד.

 

מומחה מטעם התובעת הוסיף וטען כי על אף שאובחן אצלה זיהום קשה, לא ניתנה לה אנטיביוטיקה, והניתוח שבוצע לא כלל הטריית הרקמה הנמקית, ושתל העור הונח מוקדם מידי בטרם החלים הפצע. ואף לא הוצע לתובעת כל טיפול בתקופה שבה הייתה מאושפזת בבית החולים. 

 

עוד קבע המומחה כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 20% בגין צלקות כתוצאה מהניתוחים הרבים שעברה, והיא סבלה מנכות זמנית בשיעור 100% במשך שנה, על כן דרשה פיצוי כולל בסך 455,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', פגיעה באוטונומיה ופגיעה בכושר ההשתכרות.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית אונקולוגיה | סרטן

 

מנגד נטען על ידי הנתבעים כי על רוב הניתוחים שבוצעו לתובעת חלה טענת התיישנות. התובעת סבלה מסימפטומים שהם שלב מוקדם של מחלה גידולית, על כן בוצעו לה ניתוחים להוצאת גושים שנמצאו בשדיים, ומכאן שלא היה מדובר בפרוצדורות מיותרות אלא הכרחיות.

 

עוד נטען על ידי הנתבעים כי הטיפול היה נכון ומוצלח, כולל ניקוז, הטריה ותמיסות או משחות מקומיות. התובעת שוחררה מבית החולים כאשר הפצע לא היה מזוהם, ולא נמצאה כל סיבה לזיהום שהתפתח בהמשך. כמו כן הוצע לתובעת לבצע לה בדיוק את הטיפול שבוצע לה בארה"ב אך היא סירבה.

 

לאחר שבית המשפט שקל את טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, עיין במלוא החומר שהוגש, ובכלל זה קבלות נוספות שהגיש עורך דינה של התובעת בקשר להוצאות הרפואיות שבהן נטען כי נשאה בגין הטיפול שניתן לה בארה"ב, התביעה בעילת רשלנות רפואית התקבלה והנתבעים חויבו לשלם לתובעת סכום כולל של 90,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 

ת"א 17301-07