לפני כארבע שנים רכב אדם בשנות ה-70 לחייו על אופניו, ונפגע על ידי רכב. הוא נפצע בעיקר בגבו ובאחת מברכיו, ובתביעה שהגיש אל בית משפט השלום בתל אביב-יפו כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח שביטחה את רכבו במועד שבו אירעה התאונה, נדרש השופט להכריע אילו נזקים נגרמו לו כתוצאה מהפגיעה.


בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 25%, אולם חברת הביטוח טענה כי סבל מבעיות גב הרבה לפני התאונה, ולא ניתן להוכיח שמצבו הרפואי היום נובע רק מפגיעתו על ידי כלי הרכב.


ואולם, השופט קיבל את חוות דעתו של הרופא במלואה, ולא השתכנע כי יש צורך לבצע שינויים במסקנותיו הרפואיות. הוא הטיל על חברת הביטוח לפצות את רוכב האופניים בסכום כולל של 138,640 שקלים עבור הוצאות רפואיות, מגבלת ניידות, כאב וסבל, הפסדי הכנסות ועזרת צד שלישי. כמו כן הוטל על החברה לשאת בהוצאות שכר טרחה ואגרת המשפט בסכום נוסף של כ-21 אלף שקלים.


רוכב האופניים נפל מהקביים בערב שבו נפצע בתאונה, ונגרמו לו נזקים פיזיים נוספים


אחרי שנפגע על ידי הרכב, פונה רוכב האופניים באמבולנס ועבר בדיקות מקיפות בבית החולים. בעת שחרורו לא צוין ממצא רפואי הראוי לציון במסגרת תעודת השחרור. ואולם, מאחר שכאביו לא פסקו, החליט לפנות בערב של אותו יום לבדיקה במוקד הרפואי של קופת החולים. כשניסה להתיישב, נפל עם הקביים והכאבים שמהם סבל החמירו. בבדיקה הרפואית שהתבצעה במוקד התברר כי שבר את ברכו וחוליה אחת בגב.


המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי התובע סובל מ-25% נכות. התובע עצמו טען במשפט כי חוות הדעת הרפואית לא נסתרה על ידי חברת הביטוח, כי הפגיעה בגבו נובעת מהתאונה וכי מעידתו בערב התאונה אינה משנה דבר מאחר שגם היא אירעה כתוצאה מהתאונה.


לעומתו טענו הנתבעים כי כאבי הגב והצוואר שלו התחילו כבר בשנות ה-80, הרבה לפני מועד התאונה ב-2014, ולא ניתן להתעלם מעברו הרפואי המכביד. על כן טענתם הייתה כי אין אפשרות להוכיח חד משמעית שהפגיעה בגבו נגרמה כתוצאה מהתאונה.


בית המשפט: התובע נאלץ להיעזר בקביים בעקבות פגיעתו בתאונה, ולכן לא נכון להפריד בין החמרת מצבו בעקבות הנפילה מהקביים לתאונה עצמה


השופט לא ראה לנכון לשנות את חוות הדעת הרפואית, ואחרי שקבע כי גם אם נגרמו לו נזקים נוספים או הוחמר מצבו של הרוכב כתוצאה מההחלקה על הקביים, לא ניתן לנתק את הקשר לפציעה מהתאונה, אשר בעקבותיה נאלץ להיעזר בקביים. על כן קבע כי הנכות הרפואית אשר נותרה לו עומדת על 25%.


בכל הנוגע לנכותו התפקודית, התובע טען כי מצבו מקשה עליו לתפקד, והמומחה הרפואי תמך בטענותיו. מנגד טענותיה של חברת הביטוח כי אין השלכות תפקודיות על מצבו וכי שב לאחר התאונה לשגרת חיים רגילה נדחו על ידי השופט, אשר קבע כי טענות אלו אינו נתמכות בראיות.


האם התאונה השפיעה על תפקודו של התובע בהמשך שגרת חייו?


בסרט המעקב שצירפה החברה ובו צולם התובע ללא ידיעתו, הוא נצפה יוצא מרכבו והולך בעזרת מקל הליכה. אשתו העידה כי הוא סובל מכאבים תכופים, וכי גם כשהם נוסעים לחו"ל הם לא צועדים הרבה ברגל, ואף התובע עצמו העיד שכואב לו כמעט כל הזמן.


כשנפצע בתאונה בגיל 74 היה בעיצומם של לימודים בקורס למורי דרך, אשר סיומם נדחה כתוצאה מהפציעה. שקלול כל הנתונים הללו הביא את השופט להחלטה להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 15%.


מהם הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות התאונה, ומהם הפיצויים המגיעים לו עבור אותם נזקים?


נזקיו של התובע פורטו, ועבור כל ראש נזק נקבע גובה הפיצויים המגיעים לו. בהתאם לגילו, מספר ימי האשפוז ושיעור הנכות הרפואית והתפקודית נקבע כי הוא זכאי לפיצוי בסכום של 26,640 שקלים עבור כאב וסבל. עבור עזרת צד שלישי יקבל פיצויים בסכום של 55 אלף שקלים, ועבור הפסדי הכנסה יפוצה ב-40 אלף שקלים, לאחר שנקבע כי הכנסתו הצפויה כמדריך טיולים נדחתה בשנה וחצי בעקבות התאונה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי


כמו כן נקבעו פיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים עבור ניידות, וסכום נוסף של 7,000 שקלים עבור הוצאות רפואיות. כלל הפיצויים הגיעו לסכום של 138,640 שקלים, וכמו כן הנתבעים חויבו בסכום נוסף של כ-21 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.


ת"א 35023-05-15