האם פציעתה של מורה אשר אירעה כשירדה מאוטובוס שהסיע תלמידים לסיור מהווה תאונת דרכים, ומצדיקה קבלת פיצויים מחברת הביטוח שביטחה את האוטובוס? שאלה זו עמדה במרכז התביעה שהגישה המורה כנגד חברת הביטוח, לאחר שהפציעה כבר הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו קבעה כי בנסיבות התרחשות התאונה, ומאחר שהמורה עלתה על האוטובוס כדי לאשר לו להתחיל בנסיעה ולכן הירידה ממנו הייתה לצורכי תחבורה, מדובר בתאונת דרכים על פי הגדרות החוק לנפגעי תאונות דרכים.
התביעה התקבלה וחברת הביטוח חויבה לשלם לה פיצויים בסכום של כ-193 אלף שקלים, לאחר ניכוי הפיצויים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי שהגיעו לסך של כ-35 אלף שקלים. כמו כן חויבה חברת הביטוח בהוצאות המשפט בסכום של כ-29 אלף שקלים.
המורה קיבלה דמי פגיעה מהביטוח הלאומי אחרי שהפגיעה באוטובוס הוכרה כתאונת עבודה
לטענת המורה, ביום שבו נפצעה היא הייתה אחראית על ארגון וסידור ההסעה לפני יציאת תלמידים לסיור. היא עלתה על אוטובוס ההסעות כדי לוודא שהכול מוכן, וכשהחלה לרדת ממנו נפלה ונפגעה בקרסולה השמאלי. בעקבות הפגיעה, לטענתה, נגרמו לה נזקים רבים ופגיעה תפקודית נרחבת.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בנזק הגופני שנגרם לה וקבע כי יש לה נכות אורתופדית בשיעור 10% כתוצאה מהתאונה, אשר הוכרה כתאונת עבודה. נהג האוטובוס אישר כי המורה נפצעה, אולם טען כי נפלה על המדרכה ולא בתוך האוטובוס. עם זאת עדותו תמכה בעובדה שמעדה בזמן שירדה מהאוטובוס.
חברת הביטוח: מאחר שהמורה לא הייתה מתוכננת להצטרף לנסיעה באותו אוטובוס שממנו נפלה, כלל לא מדובר בתאונת דרכים
טענתה המרכזית של חברת הביטוח הייתה כי כלל לא מדובר בתאונת דרכים לפי הגדרות החוק, ולכן המורה כלל לא זכאית לקבל ממנה פיצויים. לחלופין טענה כי הנזק שנגרם לה בעקבות נפילתה היה מזערי.
כדי שתאונה תוכר כתאונת דרכים על פי החוק, היא צריכה להתרחש בזמן נסיעה או בזמן שיורדים מכלי הרכב או עולים עליו, כל עוד העלייה או הירידה נעשות למטרות תחבורה. מאחר שבמקרה זה עלתה המורה אל האוטובוס רק כדי לוודא שהכול תקין לפני הנסיעה, בזמן שהנהג כלל לא היה בתוך האוטובוס אלא מחוצה לו, והיא כלל לא הייתה אמורה להצטרף לנסיעה, טענה חברת הביטוח שפציעתה אינה עונה על הגדרות החוק.
מנגד טענה המורה כי עלייתה לאוטובוס נדרשה כדי שניתן יהיה להתחיל בנסיעה וזאת מתוקף תפקידה כרכזת שכבה, ולכן מדובר בירידה מכלי הרכב לצורך תחבורה. כלומר, מדובר בתאונת דרכים בדיוק לפי הגדרות החוק.
האם נפילה ממדרגות אוטובוס מהווה תאונת דרכים?
לא כל פציעה שמתרחשת בעת ירידה או עלייה לרכב מהווה תאונת דרכים. למשל, בפסק דין שבו נדון מקרה של נהג משאית אשר חזר אל כלי הרכב כדי להוציא ממנו מצית ובעת הירידה נפל ונפגע, נפסק כי לא מדובר בתאונת דרכים מאחר שהירידה לא נעשתה למטרת תחבורה.
במקרה זה, פעולתה של המורה באוטובוס הייתה הכרחית לנסיעה. האוטובוס כבר היה ממונע, התלמידים כבר היו ישובים וכל שנדרש לתחילת הנסיעה הוא אישורה של התובעת. כלומר, אילולא נפלה - היה האוטובוס יוצא לדרכו מיד אחרי שירדה ממנו. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הירידה מכלי הרכב הייתה לצורכי תחבורה ונכנסת להגדרת תאונת דרכים בהתאם לחוק.
האם נותרה למורה פגיעה תפקודית בעקבות התאונה?
בין הצדדים הייתה מחלוקת גם באשר לנזקים שנגרמו למורה כתוצאה מהנפילה. בחינת הדברים בהתאם לחוות דעת רופא מומחה מטעם בית המשפט הביאה את השופטת להחלטה כי נותרה לה נכות רפואית בשיעור של 10%.
מבחינת הנכות התפקודית, טענה המורה כי מלבד הכאבים העזים שנותרו לה, פציעתה בלמה את התפתחות הקריירה שלה. חברת הביטוח טענה כי שכרה לא ירד והיא עדיין עובדת כמורה, כך שלמעשה אין לה כל פגיעה תפקודית בעקבות הפציעה.
השופטת העמידה את שיעור הנכות התפקודית על 10% לאור העובדה שאכן, הפגיעה בקרסול הכבידה באופן מסוים על תפקודה, אולם באופן מוגבל בלבד. הפיצויים נקבעו עבור הפסדי שכר, גריעה מכושר ההשתכרות, עזרה מהזולת שנדרשה לה לאחר הפציעה, הוצאות רפואיות וכן נזק לא ממוני.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
לאחר ניכוי התשלומים שקיבלה המורה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של כ-35 אלף שקלים, נקבע סכום הפיצויים שתקבל מחברת הביטוח על סך של כ-193 אלף שקלים. כמו כן חויבה המבטחת לשלם את הוצאות המשפט בסכום של כ-29 אלף שקלים.
ת"א 50965-11-15