בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעה בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי אישה מבוגרת, אשר לטענתה נפצעה בבריכת השחייה שבה היא נוהגת לשחות כתוצאה מסולם רופף בבריכה שגרם להחלקתה ולחתך עמוק ברגלה.


השופטת התרשמה כי החברה הנתבעת, אשר אחראית על תפעולה של הבריכה, התרשלה בכך שלא בדקה את תקינותו של הסולם. זאת למרות ניסיונה של החברה להטיל על האישה את האחריות לתאונה ולייחס את הנפילה לעובדה שהיא אינה רואה טוב ונזקקת למשקפיים.


התובעת לא טענה כי נותרה לה נכות צמיתה בעקבות התאונה ואף לא הציגה חוות דעת רפואית על מצבה, והשופטת החליטה כי בנסיבות הללו היא זכאית לקבל פיצוי על הכאב והסבל שנגרמו לה, וכן עבור העזרה שלה הזדקקה לאחר שנפצעה. סכום הפיצויים הועמד על סך של 15 אלף שקלים, וכמו כן חויבה החברה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 4,000 שקלים.


האם אי תקינותו של הסולם גרמה לתאונה, או שמא לקות הראייה של האישה היא הגורם לפציעה?


במקרה זה היו חלוקים הצדדים לגבי אחריותה של החברה לקרות התאונה ולפציעתה של התובעת. מצד אחד תיארה האישה כיצד עלתה על סולם המתכת במטרה לצאת מבריכת השחייה, אך החליקה על אחד השלבים שהיה רופף או מותקן בצורה לא בטיחותית, נפצעה ברגלה והחלה לדמם.


כמו כן טענה כי המציל לא סיפק לה את העזרה הראשונה שלה הזדקקה ולא עזר לה כראוי, ואילולא הייתה רופאה בבריכה שסייעה לה - הנזק שהיה נגרם לה היה רב עוד יותר.


מצד שני, החברה טענה כי התובעת כלל לא הצליחה להוכיח מה גרם לפציעה והאם אכן מדובר בסולם הבריכה שלא היה תקין. היא טענה כי גרסתה של האישה הייתה מלאה בסתירות, וכי לא נתנה הסבר לגורם שגרם לחתך ברגלה. מלבד זאת התייחסה ללקות הראייה של האישה, וטענה כי זה יכול להיות הסבר חלופי לסיבת הנפילה.


האם החברה שמפעילה את הבריכה התרשלה והפרה את חובת הזהירות כלפי האישה?


בדיון בסוגיית חובת הזהירות אשר חלה על החברה הנתבעת, החלה השופטת את דבריה תוך ציון חובתה לוודא את תקינותם של כל המתקנים בבריכת השחייה, לרבות הסולם, ולבדוק כי אין בהם פגמים שעלולים לגרום לפציעה.


במסגרת חובה זו, ציינה השופטת, יש להביא בחשבון שחלק מהמשתמשים בבריכה הם אנשים מבוגרים או ילדים קטנים, ולהתאים את המתקנים לכך. עם זאת, קיימים סיכונים מעצם השימוש בסולם הבריכה ועל המשתמשים לגלות ערנות ולנקוט אמצעי זהירות. לא כל פציעה שנגרמת בבריכה נגרמת כתוצאה מהתרשלות.


בית המשפט: לא הוצגה גרסה אחרת שיכולה לסתור את נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי התביעה


עדותן של התובעת עצמה ושל הרופאה שטיפלה בה באופן ראשוני לאחר הפציעה נתפסו כעדויות מהימנות ואמינות על ידי השופטת. עדותה של הרופאה חיזקה את גרסתה של התובעת בכל הנוגע לפגמים שבסולם ולעובדה שלא היה מעוגן לדופן הבריכה. היא העידה כי אף היא נפלה מאותו סולם עקב הפגמים שבסולם.


מנגד, טענתה של הנתבעת כי ייתכן שהנפילה אירעה בשל בעיות הראייה של האישה נדחו על ידי השופטת, הן מכיוון שהתברר כי התובעת כלל אינה נזקקת למשקפיים בבריכה משום שאינה רואה טוב מקרוב בלבד, והן לאור קביעתה כי גם אדם שרואה מצוין אינו מסתכל על הסולם בעודו מטפס עליו אלא "מאתר" את השלב הבא באמצעות רגלו.


כמו כן, השופטת קבעה שלמרות טענתה של החברה כי האישה הייתה צריכה להציג חוות דעת מקצועית באשר לתקינותו של הסולם, במקרה זה לא היה צורך בכך. אדם שנופל מסולם הבריכה לא אמור להיחתך ממנו, אלא אם כן אחד מחלקיו היה חד או זוויתי, קבעה השופטת, וגם מנהלה של החברה לא חלק על כך.


מנהלה של החברה לא סיפק הסבר חלופי לעובדה שהאישה נחתכה, ואף העיד כי מעולם לא היה צורך בתיקון הסולם. כמו כן לא הוצגה כל ראיה לכך שנעשו בדיקות תקופתיות לתקינותו של הסולם. מסיבות אלו קבעה השופטת כי החברה התרשלה ועליה לשלם פיצויים לתובעת עבור הנזק שנגרם לה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בנסיבות העניין הטילה השופטת על החברה לפצות את האישה בסכום של 15 אלף שקלים עבור הכאב והסבל הן במהלך התאונה והן לאחריה, וכן עבור העזרה מבני משפחתה שלה נזקקה. כמו כן תשלם החברה את הוצאות המשפט בסכום נוסף של 4,000 שקלים.

 

תא"מ 14952-08-16