בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע כי אישה שעבדה כמנכ"לית בחברה לעיבוד שבבים פוטרה במהלך הריונה שלא כדין, ולכן זכאית לפיצויים, לרבות פיצויי פיטורין והלנת פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה בסכום כולל של 140,551 שקלים.
מלבד זאת נקבע כי אחד מבעלי החברה הכפיש אותה וכינה אותה גנבת ורמאית, ולכן ישלם לה פיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים בגין פרסום לשון הרע. לבסוף חויבה החברה בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.
מה הייתה הסיבה האמיתית לפיטוריה של המנכ"לית?
העובדת הועסקה כמנכ"לית החברה במשך כשנתיים עד שפוטרה. במסגרת חוזה העסקתה סוכם בין הצדדים כי החברה רשאית לסיים את יחסי העבודה בכל מועד שתחפוץ תמורת תשלום הודעה מוקדמת של חצי שנה.
בשלב מסוים, לטענת העובדת, יחסיה בינה ובין אחד הבעלים עלו על שרטון. כאשר הודיעה שהיא בחודש השלישי להריונה, הודיעו לה כי החברה נמצאת במשבר כלכלי וייתכן שתימכר לגורם שלישי. כחודש לאחר מכן קיבלה הודעה שהוחלט לפטר מספר עובדים בחברה, והתבקשה לפעול על פי החלטת הדירקטוריון.
באותו מועד קיבלה הודעה מהבעלים שבה נאסר עליה להיכנס למפעל ללא קבלת אישור מראש, והוראה להישאר בינתיים בביתה. החברה פנתה למשרד הכלכלה כדי לקבל אישור לפטר אותה למרות ההיריון בשל הפסקת פעילותה של החברה, כאשר תפקידה הוגדר כמנהלת משרד. הבקשה אושרה.
במכתב הפיטורין שקיבלה העובדת צוין כי בחרה שלא להתייצב לשימוע, וכי סיום יחסי העבודה בין הצדדים התבצע כתוצאה מהפרות מחויבויותיה בעבודה ועל פי הסכם העבודה.
המנכ"לית טענה כי השמיצו אותה ופיטרו אותה שלא כדין בעודה בהיריון, בעלי החברה טענו כי ניהלה את העסק באופן כושל ותוך הפרת אמון וגרמה למשבר הכלכלי
בעוד טענתה של העובדת הייתה כי פוטרה שלא כדין, בעודה בהריון, תוך התעלמות מחוזה העבודה והכפשתה מאחורי גבה, טענו הנתבעים כי החברה נקלעה למשבר הפיננסי בשל ניהולה הכושל.
לטענתם, היא התנהלה תוך הפרות אמון בוטות והשקעת מאמציה בקבלת טובות הנאה שונות. למשל, הגישה דיווחים שקריים על הוצאות הדלק, משכה כספים מהחברה כדי להעסיק את אביה באופן פיקטיבי, אישרה ימי עבודה למזכירת החברה שהייתה חברתה הטובה, לא דיווחה על ימי מחלה או חופשה ועוד. על כן הם הגישו כנגדה תביעה נגדית ודרשו כי תשיב כספים לחברה בשל הפרות האמון שביצעה.
האם התנהלותה של המנכ"לית הצדיקה את פיטוריה ללא תשלום פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת?
תחילה בחן בית הדין האם באמת העובדת פעלה תוך הפרת יחסי האמון. לגבי הוצאות הרכב, גרסתה של העובדת היא זו שהתקבלה, בין היתר מאחר שלא הוכח אחרת. בכל הנוגע להעסקת אביה, אשר לטענת הנתבעים קיבל שכר שאינו תואם את שעות עבודתו האמיתיות ואף בחודשים שבהם כלל לא עבד, דחה בית הדין את הטענה שהעסקתו הייתה פיקטיבית. זאת על פי העדויות שמהן עלה כי המשיך לעבוד בחברה גם לאחר פיטוריה של בתו.
גם הטענה לגבי דיווח פיקטיבי על ימי העבודה של מזכירת החברה נדחתה על ידי בית הדין, ואף נמתחה ביקורת על הנתבעים שלא ניהלו בזמן אמת מעקב אחר ימי החופשה של המנכ"לית. התביעה הנגדית כנגד העובדת נדחתה על כל מרכיביה.
בית הדין לעבודה: המנכ"לית פוטרה בחוסר תום לב ובניגוד לדין
על פי מסקנתו של בית הדין, בפני הממונה על פיטורי נשים במשרד הכלכלה הוצגה תמונה אחרת לגבי סיום העסקתה של העובדת ממה שפורט לאחר מכן במכתב הפיטורין. מדובר בחוסר תום לב מבחינת החברה בכל הנוגע לסיום העסקתה, קבע בית הדין, ולכן נקבע כי היא פוטרה שלא כדין ומגיעים לה פיצויים, וללא ספק מגיעים לה פיצויי הפיטורין אשר נשללו ממנה.
בכל הנוגע לפרסום לשון הרע, העובדת טענה כי מאחורי גבה היא הוכפשה על ידי בעלי החברה אשר הוציאו דיבתה רעה. עדותו של בעל מפעל לעיבוד שבבים אשר נפגש עם אחד מבעלי החברה לצורך בדיקת רכישת המפעל שכנעה את בית הדין כי אכן מדובר בלשון הרע. לפי דבריו, במהלך הפגישה טען בעל החברה כי המנכ"לית היא שקרנית, גנבת ונוכלת, לא מקצועית ולא ישרה.
יש לך שאלה?
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
בנסיבות אלה ולאור העובדה שיוחסו לה מעשי גניבה פליליים, נקבע כי מדובר בלשון הרע וכי מאחר שלא הוכח כי גנבה, לא עומדת במקרה זה הגנת "אמת דיברתי". בסופו של דבר נקבע כי העובדת זכאית לקבל פיצויים עבור פיטורין שלא כדין, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין, פיצויי הלנה וימי חופשה בסכום של 140,551 שקלים. כמו כן תקבל עשרת אלפים שקלים כפיצויים בגין פרסום לשון הרע.
סע"ש 38470-07-15