כתב אישום הוגש על ידי המדינה כנגד נהג רכב, בטענה שנכנס לצומת עמוס לפני כשנה, בשעות הערב המוקדמות, כך שלא התאפשר לו להמשיך בנסיעה מבלי להפריע לתנועה. במעשה זה הפר את תקנה 65 לתקנות התעבורה, אשר אוסרת על כניסה לצומת לא פנוי אף אם יש רמזור ירוק, במקרים שבהם לא ניתן להשלים את הנסיעה מבלי ליצור הפרעה לשאר התנועה בצומת.
הנהג כפר באשמה וטען כי בניגוד למתואר בכתב האישום, הוא נסע לתוך צומת פנוי כאשר התנועה זורמת, מבלי להידחף. אמנם הוא התעכב מאחר שכלי הרכב שלפניו חסם את הדרך, אך מכל מקום לא נעמד במקום המהווה הפרעה לתנועה או חוסם את דרכם של הולכי הרגל.
בחינת הראיות הביאה את שופטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו למסקנה כי הדוח המשטרתי אשר מתאר את מעשיו של הנהג חסר בפרטים באופן מהותי, ולמעשה לא ניתן להרשיע אותו על סמך כתב האישום שאינו מפרט באופן מספק את העבירה. על כן החליטה לזכות מחמת הספק את הנהג מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
השוטר לא ידע לענות כיצד הפריע הנהג לתנועה או כיצד בדיוק ביצע את העבירה
מטעם התביעה העיד השוטר אשר רשם את דוח התנועה, ובגינו הוגש כתב האישום כנגד הנהג הנאשם. הוא העיד כי הצומת המדובר הוא מקום מועד לביצוע העבירה הזו בשל עומס כלי הרכב באזור, ולכן המשטרה פועלת במקום לאכיפת עבירות שעלולות להכביד על עומסי התנועה.
עם זאת, בחקירתו הנגדית הסתבר שאינו זוכר פרטים רבים ממקרה זה שבו רשם את הדוח. הוא לא ידע להגיד מה היה מיקומו בזמן שעצר את הנהג או מאיזה כיוון בצומת צפה בו מבצע את העבירה. הוא אף לא ידע לומר כיצד התבטאה ההפרעה לתנועה, מאחר שלא ייתכן כי הנהג גם הפריע להולכי הרגל לחצות את הכביש בבטחה וגם הפריע לזרימת התנועה.
למעשה, השוטר טען כי אם הנהג לא היה חוסם את הצומת ומפריע לתנועה, הוא לא היה רושם לו דוח. ואולם, הוא לא הצליח להבהיר בבית המשפט כיצד ביצע את העבירה בדיוק, ואף לא זכר לומר היכן עצר הנהג אחרי שנעצר כדי שיירשם לו הדוח.
הנהג: נכנסתי לצומת כאשר התנועה זורמת, רכב שהיה לפניי חסם את דרכי ואילץ אותי להאט את מהירות הנסיעה
מטעם ההגנה העיד הנהג עצמו, והסביר כי הגיע לצומת באור אדום ונעצר. אחרי שהרמזור התחלף לירוק נכנס אל הצומת כאשר התנועה זורמת. עם זאת, לפני שסיים את חציית הצומת עקף אותו כלי רכב מימין וחסם את דרכו כך שנאלץ לעצור לפני מעבר החציה. זאת כדי לאפשר להולכי הרגל במקום לחצות במעבר החציה בבטחה. או אז נעצר על ידי השוטר שרשם לו דוח.
התביעה ביקשה להרשיע את הנהג בביצוע העבירה, ולקבוע כי הפריע לתנועה פעמיים - כאשר נכנס לצומת פקוק וגרם להפרעה בתנועת הרכבים ולאחר מכן כאשר נעצר כדי לאפשר להולכי הרגל לחצות את הכביש. מנגד טען הנהג כי יש לזכות אותו מאחר שלא ביצע את העבירה, ומכיוון שהדוח אשר נרשם לו אינו כולל פרטים חשובים.
בית המשפט: הדוח שרשם השוטר לקוי ואינו מאפשר לבחון לעומק את שתי הגרסאות הסותרות של הצדדים
כבר בתחילת הדיון וההכרעה קבעה השופטת כי מכלול הראיות והעדויות הובילו אותה למסקנה שיש לזכות את הנהג מחמת הספק. זאת בין היתר בשל החוסר המשמעותי בפרטים בדוח המשטרתי, אשר יכולים להשליך על האפשרות לבחון את שתי הגרסאות ולקבוע האם גרסת התביעה נכונה או שמא גרסתו של הנהג.
במסגרת הדוח לא צוין מה היה מיקומו של השוטר בצומת, מה היה המרחק שלו מרכבו של הנהג כאשר זיהה שהוא מבצע את העבירה ולא תואר כיצד בדיוק הפריע לתנועה - האם התנועה האטה בעקבות חסימת הצומת או שמא נעצרה לחלוטין, האם כלי רכב אחרים עקפו אותו וכדומה.
יש לך שאלה?
אמנם גם הנהג עצמו אישר כי נעצר לפני מעבר החציה כדי לאפשר להולכי הרגל אשר החלו בחציה להשלים אותה בבטחה, אולם על פי צילומים שהוגשו מהמקום נראה כי עצירה לפני מעבר החציה אינה חוסמת את התנועה של כלי הרכב.
ייתכן שהתוצאה הייתה אחרת, הדגישה השופטת, לו היה מספיק פירוט בכתב האישום, אולם לאור הנסיבות לא נותר אלא לזכות את הנאשם עקב חוסר בפרטים, וזאת מחמת הספק.
תת"ע 8206-11-17