ההחלטה על הקמת עסק חדש, אשר פעמים רבות משמעותה היא גם לוותר על חיי הנוחות שבעבודה כשכיר - ללא צורך לדאוג לתשלומי הפנסיה, להשגת לקוחות חדשים, להגדלת מחזור ההכנסות החודשי והשנתי ולדיווח ולתשלומי מסים תקופתיים - היא לא החלטה קלה.
כשמקימים עסק חדש צריכים להתמודד עם אתגרים רבים אשר עלולים להשליך על המשך הפעילות, ולא לכולם יש את כל הידע הנדרש כדי לצלוח את שלב הקמת העסק ללא טעויות. עם זאת, ההחלטה על עצמאות, ההתמודדות עם האתגרים החדשים והעובדה שעובד עצמאי אינו חייב דין וחשבון לאף מעסיק אלא רק לעצמו, יכולים לעורר השראה, להתברר כמהנים ולטמון בתוכם יתרונות רבים, הן מבחינה אישית והן מבחינה כלכלית.
לפני שמתחילים בדרך חדשה ועצמאית, חשוב ללמוד ולהבין מהם השלבים הנחוצים, לפעול צעד אחר צעד לקראת המטרה ולדאוג מראש שלא לבצע טעויות. מה חייבים לדעת על ההליכים לפתיחת עסק חדש?
הצעד הראשון: מה מייחד את העסק החדש ולאיזה קהל לקוחות פונים?
נכון, כשמתחילים עסק חדש יש לפתוח תיק ברשויות המס באופן מיידי, ובמקרים מסוימים אף כדאי לפנות אל הבנק ולפתוח חשבון נפרד לעסק. אולם עוד לפני כן, הכרחי להגדיר מה יהיה העסק ומה יהיה אופיו, באיזה תחום הוא יפעל, האם יש מתחרים בשוק, ומה מייחד את העסק על פני התחרות.
כדאי להבין ולהגדיר מיהו קהל היעד ולמי מוכרים את המוצר או השירות, לחשוב על שיווק שמיועד לאותו קהל יעד ספציפי, להבין האם הפעילות תתבצע מהבית או שצריך לשכור משרד, סטודיו או פינת עבודה, וכן להתחיל ולהכין רשימה של החומרים והציוד שצריך לצורך הפעילות העסקית, כמו גם לחשב את ההוצאות הצפויות.
זה הזמן לחשוב על שם מתאים לעסק ולהתחיל לתכנן אסטרטגיות שיווק ברשתות החברתיות. כמו כן, חשוב להבין האם נדרש להשקיע הון ראשוני בפתיחתו של העסק, והאם צריך לקחת הלוואה או שניתן לגייס את הכסף הנדרש בדרכים אחרות. לאחר שמקבלים תמונה כללית על אופיו של העסק, ניתן להתקדם לשלב השני ולהחליט על מסגרת הפעילות הנכונה לצורך הפעילות העסקית.
הצעד השני: פתיחת תיק עוסק פטור או עוסק מורשה במס הכנסה, ברשויות מע"מ ובמוסד לביטוח לאומי
לפני שמתחילים לעסוק בפועל בעסק החדש, חייבים להחליט האם הפעילות תתבצע כעוסק פטור, כעוסק מורשה, כחברה או כשותפות. הבחירה תלויה בעיקר בסוג העסק ובגובה ההכנסות השנתיות הצפויות, כאשר לכל אחת מהבחירות יש יתרונות וחסרונות.
למשל, כעוסק פטור אין צורך לדווח מדי חודש למע"מ, אולם לא ניתן לקזז הוצאות שהוצאו עבור העסק. כמו כן, ישנה תקרת הכנסות לעיסוק כעוסק פטור, ולא ניתן לפעול כעוסק פטור בכל סוג של מקצוע.
אם מתחילים בפעילות העסקית לפני שפותחים את כל התיקים ומדווחים על הפעלות הצפויה לרשויות המס - מדובר בעבירה על החוק, אשר עלולה אף להיחשב חמורה ולהוביל להעמדה לדין פלילי, גם כאשר מדובר בהכנסות נמוכות. על כן, חשוב להסדיר את כל הנדרש מבחינת רשויות המס ולהימנע מטעויות שעלולות לעלות ביוקר.
תחילה יש לגשת למע"מ ולפתוח תיק באזור שבו צפויה להיות הפעילות העסקית. לצורך כך יש לצרף מסמכים כגון חוזה שכירות ולקבוע באיזה תחום עיסוק מדובר. עם תחילת הפעילות יש לפתוח גם תיק במס הכנסה ובביטוח הלאומי.
לאחר שהתיק נפתח, רשויות המס ידרשו מהעוסק לדווח באופן חודשי או באופן דו חודשי על הכנסותיו, ובהתאם לגובה ההכנסות הצפוי לשלם מקדמות אשר שיעורן ייקבע כבר בעת פתיחת התיק.
הצעד השלישי: מה נדרש לצורך הניהול השוטף של העסק ואיך מנהלים את החשבונות?
עוסק פטור או עוסק מורשה יכולים לנהל את החשבונות בעצמם או באמצעות רואה חשבון אשר ישמש כנציג העסק אל מול רשויות המס. כל מי שמנהל עסק חייב לנהל רישום של התקבולים, אולם עוסק פטור נדרש רק לספק קבלות ולהגיש דיווח שנתי, ואילו עוסק מורשה נדרש לספק חשבוניות מס ולדווח מדי חודש או באופן דו חודשי על הכנסותיו. רק כאשר מדובר בפעילות עסקית באמצעות חברה בע"מ, יש חובה לבצע הנהלת חשבונות כפולה.
על כל עוסק חלה חובה לבצע רישום ותיעוד של כל התקבולים, התשלומים וההכנסות. מלבד זאת, יש לתעד ולשמור את כל החשבוניות והקבלות שמתקבלות מספקים. את התיעוד יש לשמור במשך לפחות שבע שנים, כדי לאפשר לרשויות מס הכנסה לבצע ביקורת אם יחליטו לעשות זאת.
ביתר פירוט, מדי חודש יש להעביר תשלום מקדמה למוסד לביטוח לאומי, ולשלם מקדמות לרשויות מס הכנסה מדי חודשיים, וזאת על פי השיעור שנקבע בעת פתיחת התיק. את הדוח השנתי לרשויות מע"מ יש להגיש עד סוף חודש ינואר של כל שנה, ואילו את הדוח השנתי לרשויות מס הכנסה יש להגיש עד סוף אפריל של כל שנה. בדוח זה יש לפרט על ההכנסות מכלל מקורות ההכנסה כדי שהרשויות יקבעו את גובה המס המתאים.
ייתכן שרשויות מס הכנסה ידרשו מהעוסק להגיש הצהרת הון בעת הקמת העסק ומדי מספר שנים, וזאת כדי לבדוק את הגידול שחל בשווי ולבחון האם מדובר בגידול סביר או שניתן להסבירו.
כל ההתנהלות מול הרשויות השונות יכולה להתבצע באופן עצמאי, או באמצעות ליווי של איש מקצוע העוסק בתחום כגון עורך דין או רואה חשבון. לא משנה במה בוחרים - אי עמידה בדרישות החוק עלולה להוביל להסתבכות מיותרת עם הרשויות. לכן עדיף להימנע מכך מבעוד מועד.
הצעד הרביעי: האם כדאי לקבל ייעוץ עסקי ולמה חשוב לבנות תוכנית עסקית מפורטת?
רבים מתלבטים בתחילת דרכם כעצמאים האם כדאי לקבל ייעוץ עסקי, כדי להגדיל את קהל הלקוחות או לממש את מלוא הפוטנציאל של העסק. אם מדובר בעסק קטן או בינוני, חשוב לדעת כי יש אפשרות לקבל ייעוץ מסובסד או באמצעות מעוף לעסקים - מערך השטח של משרד הכלכלה והתעשייה. את הייעוץ המסובסד אפשר לקבל בכל הארץ, לרבות הדרכה, ייעוץ לפיתוח העסק, לביסוסו או לשדרוגו, וגישה למידע מקצועי.
מלבד זאת, גיבוש תוכנית עסקית יכול לסייע לשגשוג העסק עוד בחיתוליו ואף להציל את העסק. כדאי לחשוב על המודל העסקי המתאים לעסק החדש, מהי הצהרת הכוונות של הפעילות העסקית וכיצד ניתן יהיה להגיע למטרות וליעדים באופן הטוב ביותר.
התוכנית העסקית יכולה לסייע בהבנה האם הרעיון לעסק החדש הוא בכלל כלכלי, ומהם הסיכויים להרוויח ממנו. התוכנית העסקית אמורה לכסות את כל ההגדרות הכלכליות של העסק, מה יהיו מקורות המימון שלו, מה יהיו ההכנסות ומה יהיו ההוצאות ועוד.
ניתן לשלב בתוכנית העסקית גם ניתוח שוק וסקירת המתחרים, מהי אסטרטגיית השיווק ועוד. מבנה התוכנית שונה ותלוי באופי העסק ובתחום הפעילות, אך בכל מקרה מטרתו היא לסייע לעוסק או ליזם בתחילת דרכו להבין את האתגרים הניצבים בפניו.
יש לך שאלה?
פורום יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי לעסקים
חשוב לסכם בה בקצרה מהו העסק, מדוע יש לו סיכויים להצלחה, למי העסק פונה, מהו השירות או המוצר שהעסק מספק, מהי התוכנית לצמיחה פיננסית לשנה הקרובה וכדומה. תוכנית עסקית כלכלית מפורטת תכלול את העלויות השונות של הייצור, השיווק והפיתוח, לרבות אריזה או אחסון, הובלה, דיוור, משלוחים וכדומה.
(4).jpg)
(3).jpg)
.jpg)
