אפוטרופוס לרכוש קטין מאומץ: האם המאמצת נפטרה, משרד הרווחה התנגד למנות את אחיותיה כאפוטרופוסיות לרכוש

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה שהגישו שתי אחיות למינוין כאפוטרופוסיות קבועות לילד בן 11, אשר אומץ על ידי אחותן כשהיה בן כשנה וחצי, לאחר שהאם המאמצת נפטרה בטרם עת לפני מספר חודשים.

אחת האחיות משמשת כעת כמשפחת האומנה של הילד, ומסיבה זו התנגד משרד הרווחה למינוי האחיות כאפוטרופוסיות לרכושו של הילד. זאת בהתבסס על חוק האומנה אשר קובע באופן מפורש כי משפחת אומנה אינה יכולה לשמש גם כאפוטרופוס לרכוש.

בית המשפט: יש לפרש את חוק האומנה באופן שיאפשר את טובת הילד

ואולם, השופטת קבעה כי ההפרדה הקבועה בחוק נועדה להסדיר ולשמור על זכויותיהם הבסיסיות של ילדים אשר מועברים למשפחות אומנה ומוצאים מחזקת הוריהם מסיבות שונות. במקרה הזה, האחות מונתה כמשפחת אומנה בשל הקרבה המשפחתית והטבעית בינה ובין הילד שאמו נפטרה. נסיבות אלה מצדיקות את מינוי האחיות הן לגופו והן לרכושו של הקטין, ובאופן קבוע.

בסיום דבריה איחלה השופטת לילד, לדודותיו ולמשפחה המורחבת להמשיך ולשגשג יחד, תוך ציון התרשמותה העמוקה מהאתגרים שבהם עמדה המשפחה ומהמאמצים שהושקעו כדי להעניק לילד מעטפת משפחתית תומכת ואוהבת.

המשפחה המורחבת התגייסה ואיחדה כוחות לטובתו של הילד לאחר פטירת אמו

למעשה, כבר בתחילת דבריה התייחסה השופטת להתרשמותה מהמשפחה. לדבריה, מדובר במשפחה חמה, תומכת ומאוחדת אשר משקיעה ככל יכולתה כדי לעזור לילד שנמצא במשבר. שני תסקירים שנערכו על המשפחה הוגשו לבית המשפט, ובשניהם צוינה מעל הכול ההתאחדות המשפחתית לטובתו של הילד, אשר עבר להתגורר בביתה של דודתו כבר בסיום השבעה.

דודותיו ויתר המשפחה השקיעו מאמצים רבים בסיוע לילד, והשופטת הדגישה זאת שוב ושוב לאורך פסק הדין. לדוגמה, הושקעו מאמצים בעיצוב חדרו באופן מיוחד ומעצים, מסגרת החיים הרגילה והיומיומית שלו נשמרה כפי שהיא, הן מבחינה חברתית והן מכל הבחינות האחרות, בנותיה של הדודה התגייסו כולן באופן יומיומי לסייע לו ועוד.

נוסף על כך, הודגש שיתוף הפעולה בין שתי האחיות, אשר החליטו לאחד כוחות ולחשוב באופן משותף על הדברים לטובתו של הילד. הקשר הקרוב והמיוחד בינן לבין הילד החל עוד לפני שאמו נפטרה, ולפי שני התסקירים, הילד רואה בשתי דודותיו כדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בחייו.

האם העובדה שהאחות משמשת כמשפחת אומנה מתנגשת עם האפשרות שתוכל להתמנות כאפוטרופוס לרכושו של הילד?

היועצת המשפטית של משרד הרווחה התנגדה לבקשתן של האחיות, וטענה כי לא רק שחוק האומנה אינו מאפשר למשפחת אומנה להתמנות כאפוטרופוס על רכושו של הילד, אלא אף אינו מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת אחר.

למרות זאת, כבר בתחילת הדיון ציינה השופטת כי בנסיבות המקרה הזה, לא רק שיש הצדקה למנות את האחיות כאפוטרופוסיות על גופו ורכושו של הילד, אלא מדובר בהכרח לצורך טובתו של הקטין.

שני התסקירים שהוגשו המליצו על מינוי האחיות כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של הילד, וזאת מבלי לפגוע בהכרה של האחות כמשפחת אומנה.

כמו כן, השופטת ציינה כי מטרתו העיקרית של חוק האומנה אשר חוקק רק לאחרונה, היא להגן על זכויותיהם ולהסדיר את מצבם של ילדים שהוצאו מביתם בעיקר במקרים שבהם ההורים עצמם לא העניקו להם את הטיפול הראוי ולא מילאו את צורכיהם.

האם הותירה צוואה ובה ביקשה למנות את אחיותיה כאפוטרופוסיות של הילד במקרה שתלך לעולמה

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שתוקן לאחרונה, יש התייחסות לכך שאדם יכול למנות את זהות האפוטרופוס שימונה לילדיו בצוואתו - כפי שעשתה האם המאמצת במקרה זה, אשר ביקשה למנות את אחיותיה. מלבד זאת, חוק האומנה קובע במפורש שהשיקול המכריע יהיה טובת הילד, ולא נאמר כי הוראותיו יכולות לגבור על הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

מאחר שנסיבות המקרה הזה שונות באופן מהותי ממקרים שבהם ילדים עוברים למשפחת אומנה מכיוון שהוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם, ומינויה של הדודה כמשפחת אומנה בוצע לאחר מותה של האם המאמצת מכוח הקשר המשפחתי הקרוב בינה ובין הילד, בנסיבות מכמירות לב, קבעה השופטת כי יש לתת פרשנות מותאמת של החוק לנסיבות המיוחדות האלה.

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות

פרשנות נכונה של החוק במקרה זה, לטעמה של השופטת, היא להיעתר לבקשתן של האחיות ולמנותן כאפוטרופוסיות קבועות לגופו ורכושו של הילד. שיקולים שאותם ניסה חוק האומנה לפתור לגבי ניגוד אינטרסים אפשרי בין משפחת האומנה והוריו של הקטין כלל אינם רלוונטיים למקרה הזה. על כן קבעה השופטת כי שתי האחיות ימונו כאפוטרופוסיות קבועות לגופו ולרכושו של הילד.

תמ"ש 7684-07-17