בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו החליט לאשר את בקשתו של פושט רגל בן 61, אשר החל בהליך פשיטת הרגל לפני כשבע שנים, והכריז עליו כפושט רגל. נוסף על כך ניתן לחייב הפטר מותנה תמורת העברת סכום של 11,400 שקלים לקופת פשיטת הרגל. זאת אף שהוגשו כנגד החייב תביעות חוב שונות בסך מצטבר של כשלושה מיליון ו-600 אלף שקלים, אשר טרם נבדקו, ולנוכח העובדה שאין לו נכסים למימוש לצורך החזרי החוב.


בשנת 2011 נפתח כנגד החייב הליך פשיטת רגל לפי בקשת אחד מנושיו. והוא משלם מדי חודש 300 שקלים לקופת פשיטת הרגל, אשר הצטבר בה סכום של כ-6,000 או 7,000 שקלים, עניין שעדיין לא התברר בצורה סופית.


לפי הצעתו של החייב, הוא ימשיך לשלם מדי חודש לקופת פשיטת הרגל 38 תשלומים בסכום של 300 שקלים, כלומר סך של 11,400 שקלים, וזאת תמורת קבלת הפטר על חובותיו. היום עוסק החייב בליווי אנשים זקנים, ומשתכר כ-5,000 שקלים בחודש.


האם יש לבטל את הליך פשיטת הרגל או לתת לחייב הפטר חלוט?


המנהל המיוחד הגיש לבית המשפט תסקיר ובו הודיע כי אינו רואה טעם להמשיך בהליך פשיטת הרגל. בדיקותיו העלו כי אין לחייב כל רכוש, כסף או נכסים, ואף לא נראה כי יקבל בעתיד נכסים. הוא התגרש בעבר ומתגורר לבדו בדירה שכורה. לטעמו של המנהל המיוחד, הוא הגיש תביעה עם עילה טובה כנגד צדדים שלישיים, אשר הובילו אותו לחדלות פירעון, אולם התביעה התיישנה ולכן נדחתה על הסף.


עוד הוסיף המנהל המיוחד כי תחילה הוטל על החייב לשלם סכום של 500 שקלים חודשיים, אולם הוא לא עמד בתשלומים. מהרגע שהסכום הופחת לסך של 300 שקלים, הוא משלם באופן קבוע. עם זאת, נצבר לו חוב עקב התשלומים שלא העביר שהצטבר לסכום של 19 אלף שקלים.


בנסיבות אלה, תחילה המליץ המנהל המיוחד לבטל את הליך פשיטת הרגל וליזום הליך חדש, אך בסופו של דבר המליץ לתת לחייב הפטר חלוט. כונס הנכסים הרשמי המליץ אף הוא לאשר לו הפטר חלוט לאלתר.


מנגד, אחד מנושיו של החייב התנגד לכך שיקבל הפטר, וכך גם שני עורכי דין שאמורים היו לקבל הוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקלים מקופת פשיטת הרגל.


השופט: אין מקום לייחס משקל רב לכך שלא ניתן יהיה לפרוע את החוב באופן מלא או אפילו חלקי לפני מתן ההפטר


ואולם, עיון בטענות הצדדים הביאו את השופט למסקנה כי בנסיבות המקרה, יש לתת לחייב הפטר מותנה, ובלבד שימשיך לשלם לקופת פשיטת הרגל סך של 11,400 מדי חודש, בתוך פרק זמן של 38 חודשים. כלומר, המשך תשלומים חודשיים של 300 שקלים.


מטרתו של הליך פשיטת הרגל, הזכיר השופט, היא לאפשר הפטר לחייב כדי שיוכל לפתוח דף חדש ולהשתקם מבחינה פיננסית, מעין קרש הצלה משעבוד ממושך לחובות. אמנם במקרה זה החייב לא הגיש דוחות, אולם המנהל המיוחד ערך בדיקות מקיפות אודות מצבו הכספי. כמו כן הוא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד למרות מחדליו, ומשלם את התשלומים החודשיים באופן סדיר מאז שהופחתו.


עצם הזמן שחלף מאז מחדלו של החייב, אשר לא עמד בתשלומים לפני הפחתתם, מוציא את העוקץ מהפגם, הוסיף השופט. כך נקבע גם בפסיקות קודמות בבתי המשפט.


בשל סוג עיסוקו ובהתחשב בגילו של החייב במקרה זה, סביר כי מצבו הכספי לא ישתנה לטובה בעתיד הנראה לעין. כמו כן, הליך פשיטת הרגל מתנהל כבר שבע שנים, ואין הצדקה של ממש או תוחלת להמשיך את ההליך.


לגבי חוב הפיגורים שצבר עקב אי התשלומים לקופת פשיטת הרגל, קבע השופט כי אפשר להקטינו לסכום שיידרש החייב עוד לשלם במסגרת התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, בסך כולל של 11,400 שקלים. נראה שסכום זה משקף את יכולתו הכלכלית של החייב להשיב את חובו.


מלבד זאת הזכיר השופט כי כאשר מתקיים דיון בנוגע למתן הפטר, לא ניתן לייחס משקל רב לכך שהחובות ייפרעו במקרה הטוב רק בצורה חלקית, אחרת לא רבים החייבים שהיו מקבלים הפטר.

 

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי


על כן החליט השופט להכריז על החייב כפושט רגל, והורה לתת לו הפטר מותנה, ובלבד שימשיך לשלם במשך 38 חודשים סכום חודשי של 300 שקלים לקופת פשיטת הרגל, שיצטברו לסך כולל של 11,400 שקלים. לאחר מכן ההפטר יהפוך להפטר חלוט. לבסוף ציין השופט כי אין טעם לבדוק את תביעות החוב, בשל הסכום המזערי אשר צפוי להתקבל בקופת פשיטת הרגל.


פש"ר 11636-04-11