כאשר חייב לא עומד בצו התשלומים או לא מסדיר את חובותיו שבגינם נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל, כאמצעי לגביית החובות, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, אם סבר כי הדבר יסייע לו לביצוע פסק הדין או למימוש שטר החוב.
תפקידו של כונס הנכסים הוא לשלוט ולנהל אחד מנכסיו של החייב, במטרה לבצע את פסק הדין. לאחר מינוי כונס נכסים על ידי הרשם, רשאי הכונס לנהל את הנכס, למכור או לממש אותו ולעשות בו כל מה שיורה לו הרשם. לדוגמה, הרשם יכול להורות לכונס לתפוס נכס בעל ערך שנמצא בבעלות החייב, כמו דירה שאינה משמשת למגורים או רכב, ולמכור אותו למרבה במחיר, לשם סיוע בפירעון החוב.
כינוס נכסים בהוצאה לפועל לעומת צו כינוס בפשיטת רגל
סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל קובע כי ניתן למנות כונס נכסים לנכס מסוים אחד של החייב, ולא לכלל נכסיו, לעומת הליך פשיטת רגל שבו בית המשפט ממנה כונס נכסים לכלל נכסי החייב. מרגע שניתן צו כינוס בהליך פשיטת רגל, ממנה בית המשפט מנהל מיוחד לטיפול בהליך, וכל ההליכים המשפטיים נגדו מעוכבים, כך שהנושים לא יכולים לגבות את חובם בעצמם, או לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ללא קבלת אישור מבית המשפט.
צו כינוס בפשיטת רגל מעביר את כל נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר אחרי צו כינוס עם הנושים או תוכרז הכרזת פשיטת רגל. ואולם, בהוצאה לפועל, הנכס שלמימושו מתמנה הכונס חייב להיות, בודד ומסוים, קיים ומאותר, ואף לרשם אין סמכות לחפש ולאתר נכסים שהוסתרו על ידי החייב.
כמו כן, עם מתן צו כינוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, בית המשפט מטיל על החייב חובות ומגבלות שונות כגון: צו תשלומים חודשי, הגשת דו"חות למנהל המיוחד על המצב הכלכלי, צו עיכוב יציאה מהארץ, הפניית דברי דואר של החייב למנהל המיוחד ועוד.
במסגרת כינוס נכסים בהוצאה לפועל, לא חלות הגבלות שונות על החייב באופן אוטומטי, אלא אם הרשם סבר כי יש להטיל סנקציות כדי לזרז את תשלום והסדרת החוב, כגון: עיקול רכב, צו עיכוב יציאה, הגבלה על רישיון נהיגה, דרכון, שימוש בשיקים וכדומה.
סמכותו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל
לאחר שהוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, על ידי הזוכה או הרשם, רשאי בית המשפט, למנות כל אדם שמתאים לתפקיד, כדי שישמש ככונס נכסים לכל רכוש, לפני מתן פסק הדין או לאחריו, כדי לסלק את החייב מהחזקת הרכוש או ממשמורתו, להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים.
כלומר, כונס נכסים תופס את מקומו של החייב ונכנס בנעליו, ומרגע מינויו הוא מוסמך לנהל את הנכס, למכור ולממש אותו ולעשות בו כל מה שיורה לו הרשם, לפי בקשת החייב, הזוכה או לפי בקשת הכונס עצמו. היעד הסופי של מינוי הכונס הוא לקבל תמורה מקסימלית עבור הנכס לצורך כיסוי החלק המרבי האפשרי של החוב שבגינו נפתח התיק, תחת נסיבות המקרה המסוים.
מכירת דירת מגורים של החייב
עם זאת, דירת המגורים של החייב מוגנת והכונס לא יכול למכור אותה ללא מתן פתרון דיור חלופי לחייב ובני משפחתו המתגוררים עמו. כאשר ממונה כונס נכסים לדירה הממושכנת לטובת הזוכה במשכנתא, החוק קובע הסדרים מיוחדים להסדרת החוב באופן שימנע את מכירתה.
יש לך שאלה?
כונס הנכסים נדרש לנהל פנקסים ולמסור דוחות על פעולותיו לרשם או למי שיורה עליו הרשם. עליו למסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל תמורה שתגיע לידו עקב ניהול הנכס, מכירתו או מימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
לצורך הבטחת אחריותו למילוי תפקידו, הרשם רשאי להורות כי הכונס, אשר מונה על ידו, ימסור ערובה. במקרה שהכונס פעל שלא בתום לב, או לא מילא אחר חובותיו כדין, רשאי הרשם לחייב אותו בתשלום פיצויים עבור הנזק שגרם, ואף יכול להורות על חילוט הערובה.