בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב חברת ביטוח לשלם פיצויים לעובדת לשעבר עקב פגיעה במשכורתה במהלך ההיריון, אפליה בגלל ההיריון ותשלומים נוספים כגון הפרשי עמלות והפרשות סוציאליות בסכום של כ-489 אלף שקלים.


במשך כארבע שנים הועסקה העובדת כמנהלת מכירות, וגם במהלך הריונה, אשר הוגדר כהריון בסיכון. היא לא חזרה עוד לעבודה מחופשת הלידה, כאשר החברה טוענת שהיא התפטרה אך לטענתה מדובר בפיטורין דה פקטו. למעשה, סמוך ללידה הודיעה למעסיקה כי אינה מתכוונת להמשיך לעבוד במתכונת המשפילה לאור הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה, אלם בפועל עוד קיבלה כספים מהחברה גם לאחר מכן והמשיכה להשתמש ברכב החברה.


עיקר שכרה של העובדת אשר הגיע לסכום משמעותי של עשרות אלפי שקלים בחודש התבסס על תשלומים עבור עמלות מכירה, בעוד גובה שכר הבסיס היה נמוך. במסגרת חוזה העבודה, 20% מתשלומי העמלות שולמו לה בתחילת כל שנה עבור השנה הקודמת.


האם הפגיעה בשכר התבצעה בגלל הריונה של העובדת?


לטענתה, המעסיקה ניסתה להוריד את גובה שכרה באמצעים שונים ושינויים חד צדדיים שביצעה בתנאי העבודה ובהסכם העמלות. הסכסוך החל כאשר כשנתיים אחרי תחילת העבודה, הוחלט על ידי המעסיקה לשנות את הסדר התשלום עבור העמלות, דבר שנעשה לטענתה ללא הסכמתה ש ובאופן שפגע בשכרה. שינוי זה הוחל גם על עסקאות שבוצעו לפני כן, באופן רטרואקטיבי.


העובדת המשיכה וטענה כי אחרי שהודיעה למעסיקה כי היא בהריון, הניסיונות להפחית את משכורתה רק החריפו. למשל, לא העבירו להעביר לה שיחות מלקוחות מסוימים לפי הוראת הממונים עליה.


אחרי שהעבירה מידע עסקי למחשב הפרטי שלה, אשר כולל שמות של לקוחות, היא הושעתה לחודשיים באופן חד צדדי, אף על פי שהעברת המידע התבצעה בתום לב והיא לא השתמשה בו בשום אופן לא תקין לאחר מכן, ולא העבירה אותו לצדדים שלישיים. בתקופה זו קיבלה רק את שכר היסוד ותשלומים חלקיים של העמלות.


לאחר הליך גישור חזרה לעבודה אולם לגרסתה, המעסיקה מנעה ממנה לבצע אותה באופן תקין. למשל, לא העבירה שיחות, ניתקה את המחשב מהרשת, לא הפנתה לקוחות ועוד. אחרי הלידה הבינה שפוטרה דה פקטו מכיוון שחדרה הועבר לעובד אחר, הופחתו סכומים משכרה, המעסיקה דרשה ממנה להחזיר את הרכב ועוד.


השופטת התרשמה כי השינויים בשכר לא התבצעו בגלל ההריון, אולם המעסיקה הגיבה באופן לא מידתי להעברת המידע למחשב הפרטי, וכמו כן היא לא התחשבה בכך שהעובדת נמצאת בהריון בסיכון.


נקבע שבניגוד לטענת העובדת, היא לא פוטרה דה פקטו. עם זאת, המעסיקה הפרה את החוק לשוויון הזדמנויות בכך שלא התייחסה להריון במשקל הנכון, ומאחר שהמשכורת נפגעה בזמן ההריון, מדובר בהפרת הוראות חוק עבודת נשים. השעייתה לפרק זמן של חודשיים הייתה בלתי מידתית ואף מפרה, אך עם זאת ייחסה השופטת רשלנות תורמת גם לעובדת עצמה, בשיעור של 50%.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


אמנם לא ניתן לראות בהתפטרותה של העובדת כפיטורין, ולכן היא לא זכאית לקבל פיצויי פיטורין, קבעה השופטת, אולם היא זכאית לקבל פיצויים בגין פגיעה במשכורת בתקופת ההריון, פיצוי לא ממוני עבור אפליה מחמת הריון, וכן תשלומים נוספים עבור הפרשי עמלות, דמי הבראה, הפרשות סוציאליות ופדיון ימי חופשה, בסך כולל של כ-489 אלף שקלים. כמו כן חויבה החברה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקלים.


ס"ע 5114-09-11


סע"ש 26516-06-12