לאחרונה קיבל בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע שתי תביעות שאוחדו לתיק אחד, אשר הגישו גבר ואחיו כנגד אשתו לשעבר של הגבר. הבעל לשעבר דרש מבית המשפט לאכוף הסכם ממון שחתמו עליו בני הזוג, ואילו האח דרש לפנות אותה מבית מגורים אשר רשום על שמו.
בשנת 2009 חתמו בני הזוג על הסכם ממון, אשר נסוב בעיקרו על נכס שנרכש על ידי האח אשר כולל דירת מגורים ויחידת דיור, אך כלל גם הסכמות לגבי מזונות עבור הילדים והאישה במקרה של פרידה.
על פי ההסכם, האח התיר לבני הזוג להתגורר בבית המגורים לתקופה של שלוש שנים, כאשר בתוך פרק זמן זה ניתנה להם הזדמנות לרכוש אותו. אם לא ירכשו - עליהם לפנותו לאלתר לצורך מכירתו, כאשר האח יקבל חלק מהתמורה ואילו היתר יחולק בחלקם שווים בין בני הזוג. ההסכם אושר בבית משפט וקיבל תוקף של פסק דין.
בשנת 2013 התגרשו בני הזוג לאחר 12 שנות נישואין. לפני כן התגוררו בנכס, עד שנפרדו והבעל עזב בשלב מסוים. הם לא רכשו את הנכס. למעשה, משנת 2009, כך לטענת האח והגרוש, האישה ממשיכה להתגורר בנכס כפולשת יחד עם ילדיהם המשותפים, ואינה מסכימה להתפנות.
האם הסכם הממון נכפה על האישה על ידי הבעל ואחיו?
הבעל הגיש תביעה כנגד האישה לשעבר לאכיפת ההסכם, ובמסגרתה הבהיר כי פינה את הבית אחרי שלא הצליחו לרכוש אותו על פי מה שנקבע. האח הגיש תביעה לפינוי האישה ולאכיפת ההסכם כולל מכירת הבית, תשלום דמי שכירות ועוד.
בתגובה לכך טענה האישה כי זכויותיו של האח כלל אינן אמיתיות אלא שייכות לה ולבעלה לשעבר, וכי כל ההסכם הוא כוזב ונחתם רק למראית עין, מאחר שהבעל ניסה להתחמק ממימוש הבית על ידי נושים. כמו כן טענה כי האחים ניצלו את מצבה הרגשי ורצונה לשמור על איחוד התא המשפחתי והפעילו עליה לחץ לחתום על ההסכם.
בית המשפט: האישה השתמשה בהוראות ההסכם על פי צרכיה
לאחר עיון במכלול החומר ושמיעת טענות הצדדים, הגיע השופט למסקנה שהאישה השתמשה בהוראות הסכם הממון בצורה שתתאים לצרכיה במהלך הזמן ובהליכים משפטיים שונים, ובניגוד לטענתה, לא חתמה על דבר שלא הבינה.
השופט הזכיר כי בית המשפט לא היה מאשר את ההסכם אילולא היה נוכח שהוא נחתם מתוך הסכמה חופשית ומתוך הבנה מלאה של השלכותיו. זאת מלבד העובדה שבית המשפט מחויב להסביר את משמעות ההסכם לפני אישורו.
נוסף על כך, האישה ביקשה להסתמך על סעיפי ההסכם כשביקשה לאכוף את המזונות שנקבעו בו וכאשר הגישה בקשה לפשיטת רגל. למשל, במסגרת תביעה בהוצאה לפועל דרשה האישה לאכוף את ההסכם ודרשה תשלומים שונים מבעלה, תוך הבהרה כי ההסכם נחתם בהסכמה הדדית ומרצון טוב וקיבל תוקף מחייב של פסק דין.
השופט הטיל ספק בטענותיה של האישה, ותהה כיצד שתי הגרסאות שהציגה בדבר ההסכם - האחת שלחצו עליה לחתום והשנייה שמדובר בהסכם כוזב לצורך הגנה מפני נושים - דרות בכפיפה אחת. אמנם מדובר באחים עם אינטרס משותף, המשיך השופט, אולם עובדה זו אינה מהווה הוכחה לכך שזממו לאיים או לעשות יד אחת כנגד האישה.
יש לך שאלה?
לאור זאת החליט השופט לקבל את התביעות, והורה להוציא צו לפינוי הבית בתוך 30 ימים. לאחר מכירת הנכס ובהתאם להסכם, יקבל האח חלק את התמורה המגיעה לו, ואם תישאר לאחר מכן יתרה - היא תחולק לבני הזוג לשעבר בחלקים שווים. כמו כן חויבה האישה לשלם דמי שימוש עבור החזקת הנכס משנת 2012 ועד יום הפינוי, ואף לשלם עשרת אלפים שקלים לכל אחד מהאחים עבור הוצאות המשפט.