.jpg)
הפעלת לחץ על החוליות בגב, אם על ידי תנועות לא נכונות, פגיעה בעקבות תאונה, ישיבה ממושכת או הרמת משקלים כבדים, עלולה לגרום לפציעות בעמוד השדרה, לשברים בחוליות או לפריצת דיסק. פגיעות בגב מסבות כאבים רבים ועלולות לגרום להגבלות בתנועה ולהותיר נזק שאינו הפיך, אשר מוביל לפגיעות תפקודיות ועד אובדן היכולת לעבוד.
אם הפגיעה בגב נגרמה בעקבות תאונה במסגרת העבודה, בדרך אליה או בדרך חזרה מהעבודה, היא יכולה להיחשב תאונת עבודה. מי שמוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, זכאי לקבל דמי פגיעה, פיצויים וגמלאות שונות בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו, כגון קצבת נכות, אובדן כושר עבודה ועוד.
מתי פריצת דיסק תוכר כפגיעה בעבודה?
כדי להיות מוכר כנפגע עבודה, יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה שנגרמה. מאחר שפריצת דיסק או פגיעת גב אחרת אינה נכללת ברשימה הסגורה של מחלות מקצוע, היא תוכל להיות מוכרת כתאונת עבודה במקרים המתאימים, אך לא כמחלת מקצוע. על כן, לרוב לא ניתן להכיר בפגיעה בגב שנגרמה ממאמץ ממושך או ישיבה ממושכת כפגיעה בעבודה.
לאחר הפציעה, במקרים שבהם נגרם אובדן כושר עבודה זמני או לצמיתות, וניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לתנאי ההעסקה, יש תחילה לתבוע דמי פגיעה בביטוח הלאומי. לאחר שהפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה, תבחן ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי מהו שיעור הנכות.
על פי חומרת הפגיעה, הנכות הנוירולוגית והנכות האורתופדית, ייקבעו שיעורי הנכות. אם המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה בפגיעה בגב כתאונת עבודה, אפשר לערער על החלטה זו באמצעות הגשת תביעה אל בית הדין לעבודה.
האם פגיעה בגב בעקבות הרמת רמקול תוכר כתאונת עבודה?
צעיר שעבד כרכז אירועים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, נפגע בגבו התחתון כשהרים רמקול כבד במסגרת עבודתו. חרף דחיית תביעתו להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה בביטוח הלאומי, קיבל בית הדין לעבודה בתל אביב את תביעתו, וחייב את המוסד לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה. כמו כן חויב הביטוח הלאומי לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 3,500 שקלים.
שלושה שבועות חלפו מרגע הפגיעה ועד שהצעיר ניגש להיבדק. ואולם, בעקבות הפגיעה נאלץ לעבור ניתוח בגב, והוא איבד את כושרו לעבוד והיה בחופשת מחלה במשך כשלושה שבועות נוספים. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, אף על פי שקיבל את טענתו כי הפגיעה נגרמה בעקבות הרמת משא כבד בעת עבודתו.
תחילה קבע מומחה רפואי מטעם בית הדין כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה, משום שלא ייתכן כי הצעיר המתין שלושה שבועות עם הפגיעה בעמוד השדרה שאובחנה - בלט דיסק - לפני שניגש לקבל טיפול רפואי. ואולם, השופטת קיבלה את בקשתו של התובע ומינתה מומחה רפואי נוסף לבדיקת המקרה.
בחוות דעתו טען הרופא כי אבחן פריצת דיסק נוסף על בלט הדיסק, וכי היא נגרמה כתוצאה ממחלה ניוונית שהתפרצה בעקבות הרמת המשקל הכבד. על כן קבע כי קיים קשר סיבתי בין פריצת הדיסק למקום העבודה.
יש לך שאלה?
השופטת קיבלה את חוות דעתו של המומחה הרפואי השני למרות התנגדותו של הביטוח הלאומי, וקבעה כי לא נמצאו בה פגמים שיכולים להביא לפסילתה. כמו כן הזכירה כי במקרה שקיימות כמה חוות דעת רפואיות, יש לקבל את חוות הדעת אשר מיטיבה עם הנפגע.
.jpg)
.JPG)
