.jpg)
אחד המושגים המשפטיים הראשונים שנחשפים אליהם בהליכי גירושין הוא המושג "מרוץ סמכויות", אשר מתייחס לסוגיית ניהול ההליכים באחת משתי ערכאות משפטיות: האחת, בית המשפט לענייני משפחה אשר מוסמך להכריע בכל הנושאים אשר כרוכים בגירושין בין בני זוג, למעט הסדרת הגט עצמו. השנייה - בית הדין הדתי, אשר מוקנית לו סמכות מקבילה להכרעה בכל תחומי הגירושין, וזאת נוסף על הסמכות הבלעדית שלו להסדיר את הגט.
ומדוע מדובר במרוץ? משום שלרוב, סמכות הדיון בהליך תינתן לערכאה אשר הוגשה אליה בקשה קודם לכן. אם אחד הצדדים מעוניין שבית המשפט ידון בתביעתו, או לחלופין שבית הדין הרבני ידון בתיק, עליו להקדים ולהגיש את התביעה לערכאה המשפטית שבה הוא מעוניין לפני שהצד השני יקדים אותו ויגיש את התביעה בערכאה האחרת.
האם עדיף להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
ישנה דעה מוטעית בקרב הציבור, שלפיה בית הדין הרבני מעדיף להגן על זכויות הגבר בהליכי הגירושין, ואילו בית המשפט לענייני משפחה שומר על זכויותיה של האישה. ואולם, המציאות מורכבת יותר.
מאחר שבית הדין הרבני מבסס את קביעותיו על ההלכה העברית, ואילו בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט אזרחי, אכן קיים הבדל משמעותי בין פסקי הדין הניתנים על ידי שתי הערכאות. בעוד בית הדין הרבני יכול לקבוע מזונות לילדים בסכום נמוך יותר, הוא אף יכול לחייב את הגבר בתשלום הכתובה ואף במזונות אישה, וכן להעדיף להעניק את המשמורת לאם.
על כן, אין תשובה חד משמעית לשאלה היכן כדאי לכרוך את התביעות הקשורות להליך הגירושין. הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. חשוב להבין את ההשלכות של כל אחת מהערכאות המשפטיות, משום שיכולות להיות לכך השפעות מרחיקות לכת בקביעת חלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות.
עם זאת, ישנן נסיבות שבהן ניתן להעביר את הדיון לערכאה האחרת. למשל, אם אפשר להוכיח כי הגשת הבקשה על ידי הצד השני לדיון בערכאה ספציפית התבצעה מבלי שהצד השני ידע על כך או בחוסר תום לב.
מדוע הליך הגירושין יתבצע בבית המשפט לענייני משפחה על פי בקשתה של האישה, אף על פי שהבעל הקדים אותה והגיש לפני כן תביעה לגירושין בבית הדין הרבני?
בית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע כי למרות העובדה שגבר הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני כשבוע לפני שאשתו הגישה תביעה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, הסמכות לדון בתיק שייכת לבית המשפט. זאת מכיוון שהבעל שיתף פעולה עם ניהול ההליכים בבית המשפט, והתנהלותו מהווה כהסכמה לניהול ההליך שם.
תחילת הסיפור בבקשה שהגישה האישה ליישוב הסכסוך בינה ובין בעלה, אשר במסגרתה נקבעה פגישת גישור ביחידת הסיוע. האישה אף הגיש בקשה לצו הגנה, ובתגובה לכך הגיש הגבר בקשה לקצר את עיכוב ההליכים. בית המשפט קיבל את בקשתו, ובחלוף ימים ספורים הוא הגיש תביעה גירושין הכוללת תביעה להסדרת חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני.
בשבוע החולף הגישה האישה תביעה להסדרת הרכוש בערכאה המשפטית האחרת. בתגובה לכך ביקש הגבר כי בית הדין הרבני יקבע שלאור מרוץ הסמכויות, הסמכות לדון בתיק היא שלו, אולם בית הדין הרבני לא קיבל את בקשתו.
בערעור שהגיש לבית הדין הרבני הגדול טען הגבר כי יש לדון בכל הנושאים הכרוכים בגירושין בבית הדין הדתי, ולא לחלק את הנושאים בין שתי הערכאות השיפוטיות. כמו כן טען כי הגיש את תביעתו כדין לבית הדין, לאחר שחלפה תקופת עיכוב ההליכים אחרי שהוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך.
יש לך שאלה?
מנגד טענה האישה כי עצם העובדה שהסכים למינוי אקטואר בבית המשפט, מהווה אישור לכך שהסכים לסמכותו של בית המשפט. שלושת הדיינים בבית הדין הרבני הגדול קבעו כי הגבר אכן הסכים בהתנהלותו לקבל על עצמו את סמכותו של בית המשפט, ולכן דחה את ערעורו.
תיק רבני 1121808-1
.jpg)
.jpg)
.jpg)
