כאשר בני זוג עם ילדים מחליטים להיפרד וללכת כל אחד לדרכו, נקבעים מזונות עבור הילדים המשותפים במטרה להבטיח את המשך רווחתם וגידולם התקין גם אחרי שהתא המשפחתי יתפרק. המזונות משולמים מדי חודש וסכומם הקבוע נקבע בהתאם למצבם הפיננסי של ההורים, לרמת החיים שאליה הורגלו הילדים כאשר הוריהם עוד היו ביחד, לצורכיהם ולגילם.


כיצד נקבעת המשמורת על הילדים ואיך היא משפיעה על תשלום המזונות?


במסגרת הליך הגירושין, ישנן שלוש חלופות לקביעת המשמורת על הילדים, כאשר ההורים מחליטים בעצמם על האפשרות הטובה עבורם ועבור הילדים, או שבית המשפט מחליט זאת עבורם.


קביעת משמורת משותפת משמעותה שההורים חולקים את המשמורת על הילדים בזמנים שווים, והיא נחשבת לאפשרות המועדפת היום. עם זאת, במקרים רבים עדיין נקבעת משמורת יחידנית, כלומר שאחד מההורים בלבד מקבל את המשמורת ונהפך להורה המשמורן, ואילו להורה השני מוסדרים זמני שהות עם הילדים. האפשרות השלישית היא משמורת מפוצלת, שבה כל אחד מההורים מקבל משמורת על ילד אחר.


עד כה היה נהוג לקבוע את חיוב דמי המזונות ללא קשר לסוגיית המשמורת, כאשר עד גיל 15 האב מחויב במזונות הילדים גם אם הוא מרוויח פחות מגרושתו, עד גיל 18 שני ההורים חולקים בנטל דמי המזונות באופן שווה, ואילו עד סיום השירות בצה"ל מחויב האב לשלם מזונות בשיעור של שליש מהסכום ששילם. עם זאת, במשמורת משותפת, נהוג היה להפחית את סכום המזונות אשר מוטלים על האב ב-25%.


האם הפסיקה התקדימית המחייבת גם נשים גרושות בתשלום מזונות נוגעת גם למקרים שבהם נקבעת משמורת בלעדית של אחד ההורים?


בקיץ 2017 נקבעה פסיקה תקדימית בבג"ץ, אשר לראשונה הטילה את נטל תשלום מזונות הילדים באופן שוויוני על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הפיננסיות, גם בגילאים שש עד 15, וזאת כאשר מדובר במשמורת משותפת. פסק הדין ניתן כהחלטה בעתירתם של שני גברים אשר נדרשו לשלם מזונות לילדיהם אף על פי שגרושותיהם מרוויחות יותר מהם.


פרשנות מרחיבה לפסיקה זו ניתנה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר החליט להטיל גם על אישה גרושה לשלם מזונות עבור שלושת ילדיה, וזאת למרות העובדה שקיבלה משמורת מלאה על הילדים.


במקרה זה, שלושת הילדים עדיין מתחת לגיל 15. לאחר הגירושין וקביעת המשמורת הבלעדית לאישה, היא הגישה תביעה לדמי מזונות עבור הילדים, בסכום של כ-45 אלף שקלים. היא טענה כי הגרוש מרוויח עשרות אלפי שקלים ואף מגיע ממשפחה מבוססת, ואילו היא משתכרת סכום זעום מעבודה בהיקף של חצי משרה.


מצדו השני של המתרס טען האב כי מאז הגירושין הכנסותיו הצטמצמו מאוד וכיום הוא אינו משתכר יותר מ-15 אלף שקלים, וכי משכורתה של גרושתו גבוהה יותר ממה שדיווחה לבית המשפט. כמו כן טען כי ניתן לראות בהסדר הילדים כמשמורת משותפת מכיוון שהם לנים בביתו מדי סוף שבוע שני ושני לילות בשבוע, ולכן יש לחלק באופן שווה את תשלום המזונות בינו לבין אשתו לשעבר.


השופטת קיבלה את טענות האישה לגבי רמת החיים הגבוהה של בעלה לשעבר, אולם החליטה כי דרישותיה מופרזות. היא אף דחתה את טענתו של האב כי יש לראות את חלוקת הזמנים עם הילדים כמשמורת משותפת.


עם זאת התייחסה השופטת להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, וקבעה כי היא חלה גם במקרה זה, וזאת מכיוון שהחובה אשר הוטלה פעם אך ורק על האב לתשלום מזונות עד גיל 15 למעשה בוטלה.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


על כן המזונות נקבעו על פי פער ההכנסות, והבעל חויב לשלם סכום חודשי של 2,100 שקלים עבור כל אחד מילדיו. כמו כן הוא חויב בסכום של 15 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.


תמ"ש 16207-01-16