כאשר חותמים על חוזה שכירות בלתי מוגנת, נוהג המשכיר לדרוש ביטחונות וערבויות, אשר נועדו להגן עליו במקרים שבהם השוכר אינו משלם את דמי השכירות, מסי העירייה או דמי ועד הבית, נעלם מבלי לפרוע את חובותיו או גורם נזקים לנכס.


ישנם מספר סוגי ערבויות לחוזה שכירות, כאשר על פי רוב בעל הנכס מחליט איזה סוג ערבות נדרש מהשוכר. בין היתר ניתן לדרוש ששני ערבים או יותר יחתמו על ההסכם, וכן אפשר לדרוש צ'ק ביטחון או שטר ערבות, שטר חוב, ערבות בנקאית, הפקדת פיקדון ישירות אצל המשכיר ועוד. ישנם אף בעלי דירות שמבקשים שני סוגים של ערבויות או יותר.


מהי ערבות מקובלת בהשכרת דירה?


למעשה, כל בעל נכס רשאי לדרוש ערבויות משוכר פוטנציאלי לפי ראות עיניו, והשוכר מצדו צריך להחליט האם תנאי השכירות מקובלים עליו. באופן עקרוני, כל סוגי הערבויות שכיחים ומקובלים, אך הנפוצים ביותר הם צ'ק ביטחון, שטר חוב וחתימה של ערבים על הסכם השכירות.


בדרך כלל מדובר בשני ערבים, אשר למעשה חותמים על כך שאם נגרם נזק לדירה על ידי השוכר או שהוא אינו עומד בתשלומים השוטפים, בעל הנכס יוכל לדרוש את החוב מהם. חשוב לדעת כי המשכיר יוכל לפנות אל הערבים ולממש את ערבותם רק לאחר שניסה ככל יכולתו לגבות את התשלומים מהשוכר עצמו.


כאשר מדובר על צ'ק ביטחון, למעשה זהו צ'ק רגיל אשר נכתב עליו כי הוא צ'ק ביטחון להסכם שכירות. משמעות הדבר היא שהמשכיר יכול לפדות את הצ'ק ללא כל בעיה, גם אם השוכר לא הסב לו כל נזק. ואולם השוכר יכול לתבוע את התשלום חזרה בבית המשפט, וזאת אם יוכיח שלא הפר את החוזה.


שטר חוב לעומת זאת ניתן למימוש רק באמצעות ההוצאה לפועל, כאשר השוכר רשאי להגיש התנגדות למימושו. במקרה כזה, תעבור המחלוקת בין הצדדים להכרעת בית המשפט.


בעלת הנכס תבעה את צ'ק הביטחון בטענה שהשוכרים הרסו את הדירה, אך בית המשפט קבע שהשוכרים לא גרמו לנכס כל נזק


לאחרונה דחה בית משפט השלום בתל אביב את תביעתה של בעלת נכס, אשר דרשה לממש את שטר החוב שקיבלה מבני הזוג אשר שכרו ממנה את הנכס, בטענה שהותירו בנכס נזקים בהיקף גדול.


בניגוד לטענותיה של בעלת הדירה, הרשמת הבכירה בבית המשפט התרשמה כי זוג השוכרים לא הותירו נזק מלבד בלאי סביר, וכי מדובר בניסיון סרק להוציא מהם עוד כסף. על כן דחתה את התביעה וחייבה את התובעת לשאת בהוצאות המשפט ובתשלום שכר טרחה בסכום של 7,000 שקלים.


הערבות שנדרשה מבני הזוג בעת חתימה על חוזה השכירות הייתה שטר חוב סכום של 30 אלף שקלים וחתימה של שני ערבים על שטר החוב. כשנה לאחר שעזבו את הדירה האשימה אותם בעלת הנכס כי גרמו נזקים רבים ושונים לנכס, לרבות השבתו ללא סיוד, גרימת סדקים בקירות ועוד.


בני הזוג סירבו לשלם את הכספים שדרשה, ולאחר שפתחה נגדם תיק בהוצאה לפועל הוא הועבר להכרעת בית המשפט. כאמור, הרשמת דחתה את התביעה בקביעה שלא ראתה כל הוכחה לכך שהשוכרים גרמו במכוון לנזקים, ומתחה ביקורת על התנהלותה של המשכירה ועל פנייתה המהירה להוצאה לפועל.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת


לסיום קבעה שמדובר בתביעה קטנונית מצדה של המשכירה, שכל מטרתה היא לגבות כספים שלא בתום לב משוכרי הנכס, אשר לא גרמו כל נזק.


תא"מ 54777-06-16