האם העירייה יכולה להיזכר בחוב ישן ולדרוש אותו רטרואקטיבית אף על פי שלא פעלה לגבייתו בזמן אמת? גבייה מנהלית שבמבצעת רשות מקומית או עירייה בגין חובות ארנונה, דוחות חניה, היטלי השבחה, אגרות שונות וכדומה, היא למעשה נקיטת הליכי גבייה ועיקולים באופן ישיר, מבלי לפנות לבית המשפט ולהוצאה לפועל.


ואולם, לא פעם הרשות המקומית דורשת תשלומים עבור חובות ישנים, בתוספת ריביות שתפחו עם השנים, מבלי שפעלה במשך כל התקופה הממושכת מאז שנוצרו לצורך גבייתם. על כן חשוב לדעת כי אם העירייה או המועצה לא נקטה הליכי גבייה אקטיביים במשך יותר משבע שנים בנוגע לחובות הללו, חלה עליהם התיישנות ולא ניתן יותר לגבות אותם.


מהם הליכי גבייה אקטיביים ופסיביים מצד רשות מקומית, וכיצד ניתן להתנגד להם?


חשוב לדעת כי כל עוד העירייה פועלת לגביית החוב במשך השנים, למשל שולחת התראות ודרישות חוב לחייב, ולא נזכרת בקיומו של החוב רק לאחר פרק זמן ממושך, לא חלה התיישנות על החוב.


עם זאת, כאשר הרשות המקומית מטילה עיקולים על חשבון הבנק, על הרכב או על רכושו של החייב בגין חובות שנותרו כבר לפני שנים רבות, מבלי שפעלה במהלך השנים כלל בניסיונות לגבות את החוב, ניתן להגיש עתירה מנהלית כנגדה ולטעון כי כבר חלה התיישנות על החוב.


הטלת עיקול על ידי הרשות המקומית מהווה הליך גבייה מנהלי אקטיבי, אולם אפשר להתנגד גם להליך גבייה פסיבי בטענה שחלה התיישנות על החוב. זאת כאשר הרשות המקומית אינה פועלת באופן אקטיבי לגביית החוב אלא "ממתינה" לדרוש את החוב, ועושה זאת במקרה שהתושב יידרש להנפיק אישור כי לא קיימים לו חובות לעירייה, למשל בעת מכירת דירה.


העירייה דרשה תשלום דוחות חניה רק לאחר עשר שנים, אך בית המשפט ביטל את הדוחות


לאחרונה הוחלט בבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה לבטל שני דוחות חניה אשר תפחו וגדלו וצברו ריביות במשך עשר שנים, משום שהעירייה החלה לפעול לגביית החובות רק במועד זה. הדוח הראשון על סך של 70 שקלים נרשם לבעל הרכב כבר בשנת 1997, ואילו הדוח השני בסכום זהה נרשם בשנת 2002.


לטענתו של בעל הרכב, הוא הופתע לגלות על קיומם של שני הדוחות רק לאחר עשר שנים, בשנת 2016, אחרי שהחוב כבר הגיע לסכום של כמעט 4,000 שקלים. מנגד טענה עיריית הרצליה כי כבר בשנת 2008 החלה בפעולות גבייה כנגדו, לרבות ניסיונות עיקול ושליחת עשרות מכתבי התראה ודרישת תשלום שנשלחו לכתובתו הרשומה במשרד הרישוי.


אמנם לא היה מדובר בכתובתו האמיתית של בעל הרכב, ולטענתו העירייה הייתה צריכה לשלוח אליו את ההתראות על פי כתובתו המעודכנת במרשם האוכלוסין. אך עם זאת, על פי הוראות החוק שהיה נהוג באותה תקופה, העירייה דווקא נהגה באופן תקין.

 

יש לך שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות


ואולם, השופט קבע כי העירייה כלל לא הוכיחה כי הדוחות נשלחו אל החייב. כמו כן, למעשה הליך הגבייה הראשון החל רק כעשר שנים לאחר שהדוח נרשם. לכן במקרה זה חלה התיישנות על הדוחות, קבע השופט, וביטל אותם ואת מלוא החובות שצבר החייב כתוצאה מכך.


ב"ש 10-16