מטרתו של חוק שיווין הזדמנויות בעבודה היא ליצור שוויון בין אוכלוסיות שונות בכל הנוגע לעבודה, באמצעות איסור אפליה בין העובדים השונים, בין היתר על רקע מין, גיל, מגדר, דת, נטייה מינית, לאום, ארץ מוצא, הורות ועוד ועוד.


האיסור הגורף על אפליה במקומות העבודה חל גם בכל הנוגע לראיונות עבודה. על פי החוק, המעסיק אינו רשאי לשאול מועמדים במסגרת ראיון העבודה שאלות שיכולות לפגוע בשוויון ולהוביל להחלטות מפלות ואי קבלת מועמד כזה או אחר מטעמים שאינם מקצועיים.


בהתאם לחוק, מועמד לעבודה שמגיש קורות חיים אינו מחויב לפרט מהו גילו, האם שירת בצבא, מהי דתו ואמונתו, האם הוא הורה לילדים ועוד, כל עוד הדבר אינו קשור באופן ישיר לאופי המשרה. למשל, אם המשרה קשורה באבטחה, ייתכן שלשירות הצבאי יש רלוונטיות ולכן המעסיק רשאי לשאול מועמדים בקשר לכך.


שאלות לא חוקיות בראיון עבודה: מה אסור לשאול ומתי הנסיבות מצדיקות זאת?


לא פעם נתקלים מועמדים לעבודה בשאלות מטרידות ובחדירה לפרטיות מצדו של המראיין. נשים רבות נשאלות שאלות הקשורות בהריון, בלידה ובגידול ילדים. חשוב לדעת כי שאלות כגון מה המצב המשפחתי, האם את נשואה, האם את מתכננת להביא ילדים, כמה ילדים יש לך או מי עוזר לך עם הילדים במקרה של מחלה, הן שאלות מפלות ואסורות, ואין כל חובה להשיב עליהן.


כמו כן, אסור לשאול את המועמד לגילו, למוצאו, או למצבו הרפואי או הנפשי. כל שאלה הנוגעת לשירות הצבאי או למספר ימי המילואים הצפויים למועמד אף היא אסורה על פי החוק.


עם זאת, כאשר מדובר במועמדות למשרה עם מאפיינים ייחודיים, כגון נשיאת נשק, או בסביבת עבודה שעלולה לסכן נשים בהריון, המעסיק הפוטנציאלי רשאי לשאול שאלות הרלוונטיות לתפקיד הספציפי.


האם ניתן לקבל פיצויים עקב אפליה בראיון העבודה?


כל אדם שמרגיש כי הופלה על רקע גילו, מוצאו, דתו, העדפותיו המיניות וכדומה במהלך ראיון העבודה, ובסופו של דבר לא התקבל מסיבות שאינן רלוונטיות, יכול לתבוע את המעסיק שהחליט לדחות את מועמדותו. אם התביעה תתקבל, ניתן לקבל פיצויים עקב אובדן קידום מקצועי, עוגמת נפש, נזקים כלכליים ואובדן הזדמנויות.


בד בבד עם התביעה בבית הדין, ניתן להגיש תלונה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר בסמכותה להוציא צו אשר יחייב את המעסיק לקבל את המועמד לעבודה ואף לחייב אותו בתשלום פיצויים מבלי שהמועמד אשר הופלה יצטרך להוכיח מה הנזק שנגרם לו.


כאשר מועמד לעבודה מוכיח בבית הדין לעבודה כי לא הייתה כל מניעה שלא לקבל אותו לעבודה מטעמים מקצועיים, המעסיק יצטרך להוכיח כי אי קבלתו לעבודה לא נבעה משיקולים מפלים. אם יתברר כי בשלב ראיון העבודה נשאלו שאלות מפלות וסטראוטיפיות, גם אם נאמרו ללא כוונה מפלה, המעסיק יידרש להוכיח מדוע לא קיבל לעבודה את המועמד מסיבות מקצועיות בלבד, ואם לא - ישלם לו פיצויים.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין


כדי להכריע האם המועמד הופלה במהלך ראיון העבודה והליך המיונים והקבלה למשרה שאליה היה מועמד, בית הדין יבחן מה היו הקריטריונים לתפקיד והאם המועמד מילא אותם. כמו כן יבחן בית הדין מה היו הסיבות שבגינן מועמדותו נדחתה, ומי העובד אשר התקבל לעבודה בסופו של דבר.