בית המשפט לענייני משפחה בישראל פועל במקביל לבית הדין הרבני, אשר מוסמך באופן בלעדי לפסוק בענייני נישואין וגירושין. בבית המשפט ניתן לבצע הליך התרת נישואין, למשל לבני זוג שאינם שייכים לאותה דת, וכן לדון בעניינים רבים הקשורים בהליך גירושין, ובין היתר בקביעת משמורת על הילדים, הכרעה לגבי מזונות אישה ומזונות ילדים, האופן שבו יחולק הרכוש בין בני הזוג ועוד.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעות הכרוכות בגירושין לבית המשפט לענייני משפחה, ומהם שלבי ההליך עד להכרעה?
פתיחת הליך בבית המשפט לענייני משפחה: תחילה מגישים בקשה ליישוב סכסוך
לפני שמגישים תביעה אל בית המשפט בכל תחום אשר קשור לגירושין, בשלב הראשון מגישים בקשה ליישוב סכסוך, אשר יכולה להיות מוגשת במשותף על ידי בני הזוג, או רק על ידי אחד מהם. במסגרת יישוב הסכסוך ינסו הצדדים להגיע להסכמות ביניהם במעין הליך גישור.
אם בני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמות במסגרת הליך יישוב הסכסוך, ניתן להגיש כתב תביעה, כאשר לכל תחום יש להגיש תביעה נפרדת. במסגרת כתב התביעה יש לצרף את מלוא המסמכים הרלוונטיים לתביעה, למשל תלושי משכורת, פירוט הרכוש המשותף וכדומה. כמו כן אפשר להגיש בקשה להוצאת סעד זמני כנגד הצד השני, כגון צו מניעה, צו עיקול, צו איסור יציאה מהארץ וכדומה.
את כתב ההגנה אשר מגיש הצד שנגד, צריך להגיש בתוך פרק זמן של 15 ימים. לאחר מכן ייקבע מועד לדיון מקדים. בזמן זה אפשר לנסות ולהגיע להסכמות באמצעות הליך גישור, עוד לפני שהנושא עובר להכרעתו של בית המשפט. לאחר מכן יחל הדיון המשפטי, כאשר בשלב ההוכחות יציג כל צד את טענותיו ותינתן לו האפשרות לזמן עדים כדי להוכיח את דבריו. לאחר שמיעת טענותיהם של שני הצדדים, יכריע בית המשפט בעניין הנדון.
מהם ההבדלים העיקריים בין ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?
מאחר שניתן לנהל את ההליכים הקשורים לגירושין בין בני זוג הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הדתי, עולות השאלות היכן עדיף לנהל את המערכה, ומהם בכלל ההבדלים בין שתי הערכאות, אם יש כאלה.
חשוב להבין שאמנם קיימים הבדלים בגישות של שתי הערכאות, ולכן כדאי לקבל ייעוץ מעורך דין העוסק בדיני משפחה לפני שמחליטים לאיזו ערכאה לפנות, על פי נסיבות המקרה הספציפי.
בית המשפט מאפשר לצדדים להתנהל במהלך הדיונים באופן גמיש יותר כדי לנסות ולהגיע לפתרונות תקינים, אשר יוכלו לאפשר לבני המשפחה להמשיך להיות בקשר נורמטיבי גם לאחר ההכרעה.
בית הדין הרבני אשר מתנהל על ידי דיינים בהתאם להלכה היהודית, נחשב שמרני ונוקשה יותר. בבית הדין ניתן להגיש בקשה לשלום בית, אך בית המשפט לא ינסה לכפות על בני זוג שמעוניינים להתגרש גישור, גם אם רק אחד מהצדדים מעוניין בגירושין.
כמו כן, בני זוג שנישאו בהליך אזרחי בחו"ל ונרשמו במשרד הפנים כנשואים, אמנם יצטרכו להסדיר את הגט בבית הדין הרבני, אולם יתר הנושאים יוכרעו בבית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה ניתן להסדיר את הגט ולהתיר את קשר הנישואין באופן סופי בבית הדין הרבני בלבד.
יש לך שאלה?
בין שההליך מוכרע בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כדאי להגיע להבנות והסכמות כדי לקצר את משך ההליך. בני זוג שמצליחים לחתום על הסכם גירושין בהסכמה ולא להיגרר לדיונים ממושכים ומלחמות בין כותלי הערכאה המשפטית, יוכלו לחסוך בעלויות ההליך ולסיימו בתקופה קצרה יחסית.