אצל אנשים רבים, ביקור אצל רופא השיניים או השיננית, גם אם רק לצורכי ביקורת או מעקב, תמיד מלווה בחששות. טיפולי שיניים, כמו כל הליך רפואי, לעתים אינם נעימים ואף כרוכים בסיכונים שונים ומשונים שעלולים להיגרם. במקרים מסוימים, לאחר הטיפול מתברר שנגרמו נזקים לשיניים, לחניכיים או לעצבים, לקשיים בלעיסה או בבליעה ועוד. במקרים אחרים, במקום שהשיניים יהיו לבנות או ישרות יותר, מסתבר שהמצב רק החמיר.
לא תמיד המטופל עצמו יכול לדעת האם מדובר בסיכון צפוי שלא ניתן היה למנוע אותו, או שמא הפגיעה נגרמה בגלל רשלנות רפואית. באילו מקרים שבהם נגרמים נזקים, ניתן לייחס את הפגיעה לטיפול רשלני? מהן הסיבות להגשת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית וכמה פיצויים אפשר לקבל?
כיצד צריך לנהוג במקרה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים?
תחילה חשוב להבין שתחום רפואת השיניים מורכב מקטגוריות שונות, למשל שיקום הפה, התקנת שתלים, טיפול אורתודנטי, טיפולי שורש, טיפולי חניכיים ועוד ועוד. את הטיפול צריך להעביר רופא עם התמחות ספציפית בתחום המבוקש. כמו כן חלה על הרופא חובה חוקית להסביר ולפרט עוד בטרם הטיפול מהם הסיכונים הגלומים בטיפול, מדוע הוא נדרש והאם קיימים טיפולים חלופיים לטיפול המוצע. אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל מהווה רשלנות רפואית בפני עצמה.
נוסף על כך, כדאי לקבל חוות דעת רפואית שנייה או נוספת בכל מקרה שנגרם נזק בפה או בלסת, למשל אם הכאבים לאחר הטיפול לא עוברים או מתגברים, אם היכולת ללעוס נפגעת, אם הכתר נופל וכדומה. במקביל כדאי להתייעץ עם עורך דין אשר עוסק בתחום הרשלנות הרפואית כדי לוודא האם מתקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות.
אישה שנגרמה לה פגיעה עצבית בעקבות התקנת גשר בשיניים תקבל פיצויים בסך 185 אלף שקלים
לאחרונה קבע בית משפט השלום בחיפה כי אישה בשנות ה-60, אשר נגרמו לה נזקים עצביים חמורים בעקבות טיפול להתקנת גשר על שיניים תותבות שהושתלו בפיה, תקבל פיצויים בסכום של כ-200 אלף שקלים, בעקבות הטיפול הרשלני שקיבלה.
הטיפול החל בעקירת עשר שיניים מפיה של התובעת, והמשיך בהשתלת שיניים תותבות והתקנת גשר עליהן. ואולם, חודשים ספורים לאחר סיום הטיפולים החלה המטופלת לסבול מכאבים איומים. למרות ניסיונות מרובים לפתור את הבעיה, לרבות מספר ניתוחים, הכאבים לא פסקו. אז התברר שנגרמה לה פגיעה עצבית כתוצאה מהניתוחים.
על פי חוות הדעת השנייה שהגישה האישה, תהליך שיקום הפה התבצע על ידי הרופא באמצעות פרוצדורה רפואית אסורה.
לעומתה טען הרופא כי נקט את כל אמצעי הזהירות הנדרשים וכי פעל לפי כל הפרקטיקות הרפואיות המקובלות. הוא הוסיף חוות דעת רפואית המצביעה על כך שכאבי המטופלת הם פסיכוסומטיים.
יש לך שאלה?
ואולם, השופט קיבל את חוות הדעת של התביעה והשתכנע כי נגרמה לאישה פגיעה חמורה בעקבות הטיפול הרשלני. הוא הוסיף כי חלק מההתרשלות באה לידי ביטוי בעובדה שהרופא לא ניהל רישומים תקינים על הטיפולים שביצע. הוא חייב את הרופא בתשלום פיצויים בסכום של כ-185 אלף שקלים, וכן בתשלום הוצאות התובעת על שכר טרחת עורכי דין וחוות הדעת הרפואית שהציגה, בסכום נוסף של 47 אלף שקלים.
ת"א 380-07-11