בני זוג יהודים אשר נישאו כדת משה וישראל או בנישואים אזרחיים, אינם יכולים להתגרש ללא הסכמת שני הצדדים. כאשר אחד מהצדדים אינו מעוניין בכך, הצד השני יהיה צריך להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. למעשה, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לטפל בהסדרת הגט, ולכן כל זוג יהודי אשר מחליט לפרק את החבילה צריך לפתוח תיק גירושין בבית הדין. אם הגירושין מתבצעים בהסכמה עליהם להגיש בקשה משותפת לגירושין, אולם כאמור, כאשר רק אחד מבני הזוג רוצה להתגרש עליו להגיש תביעה לגירושין.
כדי שתביעת הגירושין תתקבל, יש להציג עילה מקובלת לגירושין על פי ההלכה או מספר עילות גירושין מקבילות. באמצעות אישור התביעה ניתן לכפות על בן הזוג שאינו מסכים להתגרש את הגירושין, ואם ימשיך בסירובו, בית הדין הרבני מוסמך להטיל עליו סנקציות שונות עד שיסכים להסדיר את הגט.
במסגרת תביעת הגירושין ניתן לבקש מבית הדין לדון בתביעות נוספות הכרוכות בגירושין, למשל בנוגע לאופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג או קבלת משמורת על הילדים. באופן עקרוני, ניתן להכריע בנושאים אלו הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, ולמעשה הערכאה השיפוטית אשר אליה הוגשו לראשונה תביעות אלו, היא זו שיהיה בסמכותה לדון ולהכריע בעניינן. זאת מלבד הסדרת הגט אשר רק בית הדין הרבני מוסמך להכריע בעניין זה.
מהן העילות המוכרות לגירושין, לצורך הגשת תביעה בבית הדין הרבני?
בעל שמעוניין להתגרש אולם אשתו אינה מסכימה לכך, יכול להגיש תביעה לגירושין בטענה שהאישה סובלת מבעיות פריון או מסרבת לקיים עמו יחסי אישות, וכמו כן לטעון כי האישה הסתירה ממנו מומים בריאותיים או נפשיים אשר היא לוקה בהם עוד טרם הנישואים.
עילות נוספות המצדיקות גירושין מבחינת בית הדין הרבני הן התמכרות של האישה לאלכוהול או לסמים, טענת "מאיס עליי", טענה לבגידה של האישה או התנהלות אשר מפרה בכוונה את מצוות ההלכה כגון לבוש לא צנוע, וכן כאשר אין סיכוי לקיום שלום בית.
מצדו השני של המטבע, אישה שמעוניינת להתגרש ובעלה מסרב לגירושין יכולה לטעון כי הוא אינו מקיים איתה יחסי מין או סובל מאימפוטנציה, כי הוא בוגד, אינו מפרנס אותה או מתעלל בה מבחינה פיזית או נפשית.
כמו כן יכולה האישה לטעון כי הבעל סובל ממומים או ליקויים בריאותיים או נפשיים אשר לא ידעה עליהם לפני שנישאה לו, ונוסף על כך כי הבעל מכור לאלכוהול, לסמים או להימורים. כמו הבעל, גם האישה יכולה להעלות טענת "מאיס עליי" או לטעון כי אין עוד סיכוי לשלום בית ביניהם.
מהן הסנקציות שיכול להטיל בית הרבני כדי לכפות את הגירושין?
במקרה שתביעת הגירושין מתקבלת אולם הצד השני עומד בסירובו, בייחוד כאשר מדובר בסרבן גט אשר אינו מוכן לתת גט לאשתו, בית הדין הרבני יכול להטיל עליו סנקציות שונות. בין היתר מוסמך בית הדין להטיל על הסרבן תשלום מזונות בסכום גבוה עד למתן הגט, שלילת רישיון הנהיגה והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. אחת הסנקציות החמורות יותר על סרבני גט היא מאסר בפועל אשר יכולה להגיע לעשר שנים באופן מצטבר.
יש לך שאלה?
לסיום חשוב לזכור כי גם הצד שאינו מעוניין בגירושין יכול להעלות טענות שונות אשר יכולות להצדיק את סירובו מבחינת בית הדין הרבני. אחת הטענות הנפוצות בעניין זה היא בקשת שלום בית, אשר אם תתקבל על ידי בית הדין, היא תמנע את המשך הליך הגירושין. זאת אלא אם כן אחד מהצדדים יפר את התנאים שנקבעו לשלום הבית, או ששני הצדדים הגיעו למסקנה כי שלום הבית נכשל ולא נותרה ברירה אלא להתגרש.