אובדן סיכויי החלמה הוא ראש נזק שיכול לזכות נפגע בפיצוי כספי בתביעת רשלנות רפואית. ראש נזק זה מוכר בנסיבות שבהן המטופל ניזוק עקב מחדלים של הרופא או הצוות הרפואי המטפל, באבחון, בטיפול או במעקב אחרי הטיפול, וכתוצאה מההתרשלות, החולה איבד אחוזים מסיכוייו להחלים באופן מלא.

 

דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה קובעת כי במקרים שבהם סיכויי ההחלמה של החולה נפגעו כתוצאה מהתרשלות, הוא יהיה זכאי לפיצוי יחסי בהתאם לגובה הסיכויים שאבדו, כאשר אובדן הסיכוי יכול להיחשב בעצמו כנזק בר פיצוי, אולם לשם כך על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שקיבל לנזק שנגרם לו.

 

רכיב התביעה של אובדן סיכויי החלמה יכול לשמש את בתי המשפט גם בנסיבות שבהן קיימת עמימות ראייתית, כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים, בנוגע לדרכי הטיפול שננקטו ואין אפשרות לבסס את הרשלנות הרפואית, כולה או מקצתה, בשל קושי ראייתי להוכיח כי הנזק נגרם הלכה למעשה, אולם אין ספק כי הרופא חרג מהפרקטיקה המקובלת וכתוצאה מכך נגרם נזק חמור למטופל.

 

תביעה בגין אובדן אשכים עקב אבחון רשלני של תסביב

 

התובע, יליד 1983, הגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד המדינה בגין אובדן אשכיו בעקבות טיפול רשלני שקיבל בבית חולים במרכז הארץ. בית משפט השלום בתל אביב – יפו, קיבל לאחרונה את התביעה, וחייב את המדינה לפצות את התובע בסך של 420,000 שקלים, בגין אובדן סיכויי החלמה.

 

על פי עובדות התביעה, כאשר התובע היה כבן 4, הוא הופנה למיון, עקב תלונות על כאבי בטן עזים. אשכו השמאלי נמצא נפוח וחם מאוד, ולא ניתן היה לבדוק אותו בשל רגישות רבה. בדיעבד אובחן כי הוא סבל מתסביב אשך, שהיא תופעה שבה מתפתל האשך על צינור הזרע בתוך שק האשכים. אולם האורולוג שגה באבחון, וסבר כי הוא סובל ממיימת, שהיא הצטברות מים סביב האשך, לכן התובע שוחרר עם המלצות לטיפול סימפטומטי וחזרה למיון בכל הרעה במצב.

 

למחרת בבוקר התובע חזר למיון, והפעם נמצאו נפיחות בשק האשכים, בצקת על פני עור השק, אשך נפוח ורגיש והוחלט לנתחו. לאחר התרת התסביב וחימומו, האשך התאושש באופן חלקי והמנתחים קיבעו את שני האשכים.

 

לאחר הביקורת התובע לא הונחה להמשיך בבדיקות או במעקב, עם זאת, כעבור שנים, בהיותו כבן 17, בעקבות בדיקות שגרתיות בלשכת גיוס, התגלה שאשכיו נמקו ושגופו אינו מייצר טסטוסטרון. כיום התובע כבן 34, נשוי בשנית ואב לילדה, שנולדה מתרומת זרע. תפקודו המיני תקין אך הוא תלוי בטיפול הורמונלי מתמיד.

 

לטענת התובע, התנהלות הצוות הרפואי סטתה מרפואה סבירה וגרמה להתנוונות האשך השמאלי, בשל אבחון מאוחר של התסביב, ואף לטענתו קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לבין נמק האשך הימני. על כן דרש לקבל פיצויים בגין אובדן אשכיו.

 

מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי בהגשתה, אשר גרם לנזק ראייתי כבד. לגבי האשך השמאלי, טענה כי התובע לא הציג ראיה ואין לתת אמון בעדותו של אביו, ואף הטעות באבחון היא טעות סבירה בשיקול הדעת ואינה עולה בגדר התרשלות.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע איבד את האשך השמאלי כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי, אולם אובדן האשך לא פגע בפוריותו ולא פגע ביכולתו לייצר טסטוסטרון, אלא הפגיעה נגרמה מאובדן האשך הימני, אשר אינו רובץ לפתחה של המדינה.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות ברפואת משפחה וילדים

 

מכיוון שבית המשפט הגיע למסקנה כי ההתרשלות פגעה בהסתברות העולה על 50% בסיכויי החלמתו, נפסק כי הנתבעת תשלם לתובע 420,000 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 98,280 שקלים, ובתוספת שכר טרחת מומחים והוצאות משפט.

 

ת"א 18754-07