חייב שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל נדרש לפעול מידית, ולהסדיר תוך זמן קצוב את תשלום חובותיו או להגיש התנגדות לפתיחת התיק. בשלב ראשון, החייב רשאי לבקש, באמצעות תצהיר עובדתי מפורט ומנומק, לעכב את ההליכים אשר עלולים להינקט נגדו לצורך גביית החוב, כמו עיקול רכוש ונכסים, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת חשבון בנק וכדומה.
במקרה שהחייב חושב כי אין הצדקה לפתיחת התיק, הוא יכול להגיש התנגדות לביצוע שטר, או התנגדות לתביעה על סכום קצוב. אם החוב כבר שולם, הוא רשאי להגיש "טענת פרעתי", שמשמעותה שהחייב טוען שמילא את החוב שבגינו נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל.
לכל אותן הבקשות, נדרש החייב לצרף תצהיר, שהוא מסמך המשמש כעדות בכתב ידו של החייב המכיל ידע עובדתי הידוע לו באופן אישי, לצורך אימות עובדות ופירוט נימוקים. כמו כן, ניתן לבסס בקשה לצו תשלומים נגד החייב על פי תצהיר הזוכה או החייב.
התצהיר שקול למתן עדות בעל פה הנמסרת בבית המשפט. השימוש בו נעשה בכל ענפי המשפט, במשפט אזרחי, פלילי, מנהלי וגם בהליכי הוצאה לפועל. התצהיר משמש חייבים רבים כדי לתמוך בבקשות המוגשות לרשם ההוצאה לפועל, המצריכות הצהרה לגבי התקיימותם של תנאים ומצבים עובדתיים.
כדי שהמסמך יקבל מעמד משפטי, החייב נדרש לחתום עליו בכתב ידו. אם הוא אינו ידוע קרוא וכתוב, הוא יכול להטביע עליו סימן, כמו טביעת אצבע. תצהיר שקרי חתום בידי המוסר דינו כדין עדות שקר בבית משפט והאחריות לתוכן הדברים האמורים בו מוטלת על המצהיר.
יש לחתום על המסמך, רק לאחר שהחייב קיבל מהרשם או מנהל הוצאה לפועל, אזהרה כי עליו למסור מידע אמין הידוע לו כנכון, והוא מודע לכך כי חתימה על תצהיר שהמידע בו לא נכון היא אסורה, ואף אם יחתום על מסמך שקרי הוא צפוי להיענש.
בתצהיר יש לרשום את שם החייב, עיסוקו וכתובתו. אפשר לנסח את ההצהרה בגוף ראשון או בגוף שלישי נסתר, וכדאי לחלק את המסמך לסעיפים שונים, בהתאם לתוכן הדברים. לצד כל תיקון או שינוי שנעשה בתצהיר יש לחתום בראשי תיבות, כפי שנהוג בעריכת שינויים בחוזה משפטי סטנדרטי.
אימות חתימה על תצהיר בידי עורך דין
את החתימה על התצהיר יש לאמת באמצעות תעודת זהות. התצהיר יכול להיחתם בפני עורך דין, שופט, רשם, או עובד לשכת ההוצאה לפועל שהוסמך לכך בכפוף לתשלום אגרה. בסוף המסמך צריך להופיע סעיף המכיל את האזהרה שהחייב הוזהר על ידי המשביע.
יש לך שאלה?
פורום התנגדות לביצוע שטר - התנגדות בהוצאה לפועל
אם לא ניתן לקרוא את התצהיר בשל כתב יד לא מובן של המצהיר או שקשה לקרוא אותו מכל סיבה אחרת, הרשם יכול לבקש מהחייב שיכתוב אותו שוב בצורה ברורה וקריאה. לאחר הגשת התצהיר, רשאי הרשם או שופט לזמן את החייב לחקירה לגבי המידע שמסר במסגרת התצהיר. במצב שבו החייב לא התייצב לחקירה, רשאי הרשם או בית המשפט לפסול את תצהירו מלשמש כראיה.