.jpg)
חוק יחסי ממון נחקק במטרה להסדיר סוגיות שונות שעלולות להיווצר בנושא חלוקת הרכוש השייך לבני זוג נשואים, בכל מקרה של פרידה, גירושין או מוות. באופן עקרוני קובע החוק כי בעת גירושין, זכותו של כל אחד מהצדדים לקבל מחצית מהרכוש המשותף. כמו כן, ללא הסכם ממון שנערך בין הצדדים, יחולק הרכוש באמצעות הסדר איזון משאבים.
לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון, נכסים שנצברו באופן נפרד על ידי כל אחד מבני הזוג לפני שנישאו זה לזה, לא ייחשבו חלק מהרכוש המשותף ולא יחול עליהם הסדר איזון המשאבים. כלומר, על פי סעיף זה, מלוא הרכוש שצבר מי מהצדדים לפני הנישואין, לרבות חפצים, חסכונות, כלי רכב ואף דירת מגורים, לא יחולק במסגרת איזון המשאבים אם בני הזוג יחליטו לפרק את התא המשפחתי.
ואולם, הסיכון שדירת המגורים תחולק גם אם נרכשה לפני החתונה על ידי אחד הצדדים בלבד עדיין קיים, בייחוד במקרים שבהם בני הזוג מתגוררים בדירה במהלך שנות נישואיהם. זאת לאור פסיקות לא מעטות של בתי המשפט, לרבות של בית המשפט העליון, אשר הכריעו במקרים מסוימים לטובת הצד המקופח, וקבעו כי גם אם בפועל הדירה הייתה שייכת לאחד הצדדים בלבד, לצד השני יש זכויות בה בשל כוונת השיתוף.
האם הסכם ממון יכול להגן על הזכויות בנכס שנרכש לפני הנישואין, ומדוע כדאי גם לצד השני לחתום עליו?
כיצד נקבעת כוונת שיתוף בדירה שנרכשה לפני הנישואין?
כאמור, על אף הלשון הברורה בחוק יחסי ממון אשר קובעת כי כל צד זכאי לכל הזכויות בנכסים שצבר לפני החתונה, הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון הורו לחלק נכסי נדל"ן שנרכשו לפני החתונה, לאחר שהוכחה כוונת שיתוף בנכסים אלו. זאת בין היתר בשל הגדרת הדירה כנכס ייחודי של התא המשפחתי, אשר לעתים הוא הנכס היחיד בעל הערך הכלכלי של הזוג הנשוי.
הסיכון לחלוקת הדירה שנרכשה לפני הנישואין קיים לא רק כאשר מדובר בדירה שנקנתה, אלא גם בדירה שהתקבלה במתנה או בירושה. בכל מקרה, יכול בן הזוג השני להוכיח כוונת שיתוף בנכס ולאור זאת לזכות בזכויות בו.
כדי להוכיח את כוונת השיתוף לא מספיק קשר הנישואין, אף אם בני הזוג חיו יחדיו במשך שנים ארוכות, אלא יש להראות דבר מה נוסף אשר יכול להעיד על כוונת שיתוף. מסיבה זו, מגורים משותפים של בני הזוג בדירת המגורים מהווים עילה להוכחת חזקת שיתוף בין הצדדים.
הפתרון להגנה על הרכוש שנצבר לפני החתונה: הסכם ממון
האופציה הטובה להגנה על הזכויות הרכושיות של כל אחד מהצדדים, היא לערוך הסכם ממון שיתייחס באופן ספציפי לחלוקת הדירה או להפרדה רכושית מוחלטת לרבות הדירה, ולתת להסכם תוקף משפטי באמצעות אישורו בבית המשפט.
כמו כן, כדי לשמור על בית מגורים שנרכש לפני הנישואין, כדאי להשאירו רשום על שמו של הצד שרכש אותו בלבד, גם אם השניים חתמו על הסכם ממון. מלבד זאת, כדאי שלא להתגורר בדירה זו עם בן הזוג. חשוב להבין שבית המשפט יכול לפסוק כי חלה כוונת שיתוף בדירה גם אם קיים בין בני הזוג הסכם ממון, ולאור זאת יש לחלק את הדירה בהתאם להסדר איזון משאבים ולא על פי מה שנכתב בהסכם הממון.
יש לך שאלה?
הסכם הממון יכול להגן גם על זכויותיו של בן הזוג בדירה שנרכשה על ידי הצד השני לפני הנישואין, ולשמור עליו ממצב של קיפוח במקרה של גירושין. כלומר, להבטיח שגם אם הצדדים ייפרדו, הצד ללא דירת המגורים לא ייוותר ללא קורת גג וללא זכויות כלשהן בנכס. כך, אפשר לקבוע במסגרת הסכם הממון שיתוף מדורג שיילך ויגדל עם השנים, רכישת דירה משותפת וכדומה.
.jpg)
.jpg)
