.jpg)
חוק העונשין קובע כי אדם שמעליב עובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לעבודתו, מבצע עבירה פלילית שדינה מאסר של חצי שנה. החוק מוסיף ומדגיש כי לאו דווקא מדובר בקללה או במילת גנאי, אלא בהגדרה רחבה יותר הכוללת תנועות ופעולות מסוימות. מלבד זאת, בגין הפרעה לעובד ציבור בביצוע עבודתו תקופת המאסר יכולה להגיע עד ל-12 חודשים, ואם המעשים הגיעו עד כדי תקיפה פיזית של עובד הציבור, הענישה המקסימלית יכולה להגיע עד חמש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
ההגנה אשר ניתנת במסגרת החוק לעובדים בשירות המדינה שתפקידם לשרת את הציבור, כגון עובדים סוציאליים, שוטרים, פקחים ועוד, ניתנת במטרה לאפשר לכל אותם עובדי ציבור למלא את תפקידם באופן תקין ומבלי לחשוש. מסיבה זו, העלבת עובד ציבור נחשבת לעבירה פלילית ואילו העלבת אזרח מן השורה אינה מסווגת כמעשה פלילי.
אילו עובדם מסווגים כעובדי ציבור, ומה נחשב להעלבת שוטר או פקח?
החוק כולל הגדרה מפורטת של העובדים אשר נחשבים לעובדי ציבור, מעצם היותם עובדי מדינה אשר פועלים במטרה לשרת את הציבור. בין היתר ההגדרה כוללת שוטרים, עובדי עירייה ורשויות מקומיות, עובדי בית משפט ושופטים, פקחי תנועה, עובדי הוראה, עובדים בלשכת שירות התעסוקה, עובדי מועצות דתיות, עובדי הביטוח הלאומי ועוד.
מבחינת החוק, כלל לא משנה אם עובד הציבור נעלב או לא, אלא די בכך שהדברים נאמרו או שהמעשים שנועדו להעליב בוצעו. מי שפעל במטרה להעליב עובד ציבור עלול לעמוד לדין פלילי, לשלם קנסות משמעותיים שיכולים להגיע לאלפי שקלים ואף להישלח למאסר לתקופה של שישה חודשים.
בתי המשפט קבעו מבחנים במסגרת פסיקות שנתנו בתחום זה, אשר לפיהם ניתן להגדיר האם התבטאות או התנהגות כזו או אחרת מהווה העלבת עובד ציבור. באופן כללי, ככל שהדברים אשר נאמרו אישיים יותר ומכוונים כלפי העובד, כך יגבר הסיכוי כי העבירה בוצעה.
כלומר, קללות או התבטאויות בוטות לאו דווקא ייחשבו להעלבה, וזאת כל עוד לא מדובר בקללות אישיות הקשורות לתכונות ספציפיות כאלה או אחרות, אלא בהתבטאויות כלליות יותר. נוסף על כך נקבעו בפסיקה שני מבחנים, תוכני והסתברותי, כדי שיסוד ההעלבה יתקיים. כך, יש להוכיח כי ההתבטאות פוגעת בכבודו של העובד בשל תוכנה הפוגעני, ובד בבד כי אותה התבטאות עלולה בהסתברות גבוהה לפגוע בכלל התפקוד התקין של עובדי השירות הציבורי.
באילו מקרים יוגש כתב אישום עקב העלבת עובד ציבור?
על פי הנחיות שהוציא בעניין היועץ המשפטי, לא מספיק שתתבצע העלבה בפועל כדי שיוגש כתב אישום כנגד מי שביצע את העבירה. כמו כן, כתב אישום יוגש רק במקרים קיצוניים של התבטאויות חמורות, אשר עלולות לפגוע באופן קשה הן בפן האישי והן ביכולתם של עובדי הציבור להמשיך ולמלא את תפקידם.
גם הנסיבות והרקע להתבטאויות כנגד עובד הציבור יובאו בחשבון במכלול השיקולים. חומרת הדברים שנאמרו מבחינת התוכן המילולי תיבחן בקפידה, וכן ככל שמדובר בהתבטאות חד פעמית כך ניתן יהיה להקל במעשה, אך אם מדובר בשורה של התבטאויות חמורות יוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור.
יש לך שאלה?
לסיכום, אפשר למנוע מראש ובפשטות את האפשרות להסתבכות בפלילים עקב אמירה שאינה במקום, כך שמומלץ מאוד לשקול בכובד ראש ולהיזהר באמירות המופנות כלפי עובדי ציבור. בכל מקרה של אישום או חשד של העלבת עובד ציבור, רצוי מאוד להיוועץ עם עורך דין ולסגור את ההליכים עוד לפני שמוגש כתב אישום.
