חזרה מהודאה באשמה בהליך פלילי – מה המשמעות?

הודאה באשמה היא הצהרה שבה נאשם מודה בביצוע עבירה פלילית במהלך חקירה משטרתית בכתב או בעל פה, או במהלך המשפט, והיא מוגשת על ידי התביעה כראיה מרכזית להרשעת הנאשם במיוחס לו.

הודאה באשמה מהווה ראיה קבילה וחזקה בכתב האישום, וברוב המקרים בתי המשפט מייחסים לה משקל רב בהכרעה, במיוחד כאשר אין ראיות ישירות אחרות. עם זאת ההודאה אינה יכולה לשמש ראיה בלבדית להרשעה, ונדרש עוד דבר מה נוסף לחיזוקה.

הרשעה על סמך הודאה בלבד אינה אפשרית בשל חשש להודאת שווא שיכולה להימסר מסיבות שונות, אם למשל ניתנה בשל טעות או הטעיה, בעקבות מבנה אישיותו של החשוד, השפעת החקירה, לחצים משפחתיים או חברתיים, או כשההודאה נמסרה כדי לחפות על עבריין אחר.

הודאת הנאשם יכולה להימסר עקב לחץ פנימי בשל רצון שמעצרו יסתיים במהירות, בשל מחשבה שמוטב לו להודות בעבירה קלה מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ובכך לפטור עצמו מהאשמה העיקרית, בשל חשש מהפעלת אלימות בהמשך החקירה ורצון למצוא חן בעיני החוקר, ואף במקרים קיצוניים הפנמת גרסת החוקר וחוסר יכולת להבחין בינה לבין המציאות.

לצורך הרשעת אדם על בסיס הודאתו, נדרש דבר מה נוסף, שיכול להיות תוספת ראייתית מינורית, כמו התאמה בין תיאור החשוד לממצאים מזירת האירוע. דבר מה נוסף צריך להיות ראיה ישירה או נסיבתית המאשרת את תוכן ההודאה, אך אינו בהכרח קשור לזהות הנאשם כמבצע העבירה.

חזרה מהודאה שלא נמסרה בצורה חופשית

סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, עוסק בחזרה בהודאה באשמה. על פי הוראות סעיף זה נאשם שהודה בעובדה לפני או במהלך המשפט, רשאי לחזור בו, בחלק מהדברים או בכולם, באישור בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהוכח כי ההודאה לא נמסרה בצורה חופשית ומצפונית.

סעיף 154 לחוק קובע כי עובדה שהנאשם הודה בה תיחשב כראיה, אלא אם בית המשפט סבר שאין לקבלה או שהנאשם חזר בו לפי סעיף 153. במידה שבית המשפט התיר לנאשם לחזור בו מהודאתו לאחר הכרעת הדין, ההכרעה המבוססת על ההודאה תתבטל והדיון ייפתח מחדש.

החוק אינו מונה את המקרים המסוימים המאפשרים לנאשם לחזור בו מהודאתו אולם מדובר במקרים יוצאי דופן, כמו לחצים לא סבירים שהופעלו עליו בחקירת משטרה, או בעקבות מצוקה נפשית מחשש שאם לא יודה יקרה משהו חמור שעלול לפגוע בו או בבני משפחתו, או בשל חוסר הבנה או אי ידיעה של כל פרטי כתב האישום.

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית

בית המשפט ישקול להתיר חזרה מהודאה באשמה רק בנסיבות חריגות ואם ישתכנע כי ההודאה ניתנה שלא מרצון חופשי, כלומר אם הנאשם לא הבין את משמעות הודאתו או כאשר ההודאה הושגה שלא כדין באופן המצדיק את פסילתה. העיקרון העומד מאחורי הזכות לחזרה מהודאה באשמה, הוא השאיפה לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט ולמנוע שיבוש הליכים.