מזונות הכרחיים לפעוט: למה האב ביקש לשלם פחות מהמינימום?

למה לא מומלץ לנסות להתחמק מהחובה לשלם מזונות ילדים הכרחיים תוך ניהול הליכים מיותרים בבית המשפט? לאחרונה חייב בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אב אשר לא הסכים להגיע להסדר על גובה המזונות והתעקש לנהל הוכחות בבית המשפט, במלוא הוצאות ההליך בסכום של 25 אלף שקלים. שופט בית המשפט הבהיר כי הנתבע השחית לריק את זמנו של בית המשפט, ובשל התנהלות זו הוא חויב במלוא ההוצאות.

חיוב ההוצאות נפסק לאחר שבית המשפט דחה את כל טענותיו של האב, אשר ביקש לשלם מזונות הנמוכים מהמזונות המינימליים ואף נמוכים מהמזונות שהוא משלם עבור שני ילדיו האחרים, והכריע כי עליו לשלם 2,100 שקלים מדי חודש עבור בנו הפעוט שטרם מלאו לו שנתיים. המזונות יהיו צמודים למדד וישולמו עד שימלאו לילד 18 שנים או עד שיסיים את לימודיו בתיכון.

האב התעקש לנהל הוכחות בבית המשפט, וחויב בהוצאות בסך של 25 אלף שקלים בשל התנהלותו

הנתבע, אשר משלם סכום של 1,750 שקלים עבור כל אחד מילדיו הנוספים, טען של כי אמו של הילד יכולה לעבוד יותר שעות ובכך להפחית את הסכום שעליו לשלם. אולם טענתו נדחתה על ידי השופט, אשר הזכיר כי ניתן היה לשקול זאת לו היה מדובר בסכום הגבוה מהמינימום, אך לא כאשר מדובר במזונות הכרחיים. מלבד זאת, השופט השתכנע כי האם עובדת כמיטב יכולתה.

סכום המזונות המינימליים עומד על סך של כ-1,400 שקלים. האב ביקש לשלם פחות מכך גם מכיוון שבנו הפעוט לן אצלו פעמיים בשבוע וכן בסופי שבוע, אולם השופט לא הסכים עמו גם בנקודה זו. זאת מכיוון שגם כאשר ילד לן אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן באמצע השבוע, עדיין ההורה המשמורן נושא בהוצאות השוטפות והמרובות של החזקת הילד.

עוד הזכיר השופט כי אף שנהוג להפחית מזונות במקרים של משמורת משותפת, הדבר תלוי בהוצאות של שני ההורים ובקיומה של גזברות משותפת, ולא כנגזרת מזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם. השופט הביע דעתו בפסק הדין כי לא ייתכן שזמני שהות של קטין אצל אביו ישמשו ככלי כלכלי להפחתת מזונות.

על פי חישוב המבוסס על פוטנציאל השתכרותו של האב, הגיע השופט למסקנה כי הוא יכול להשתכר גם לאחר תשלום המזונות לשלושת ילדיו בסכום מספק של כ-7,000 שקלים, אך הוא מעדיף לעבוד כחמש שעות ביום בלבד. על כך נוספה העובדה כי האב מתנגד למעבר האם והילד מאזור גוש דן היקר לאזור הדרום, שבו יוקר המחיה זול יותר והוריה של האם המתגוררים שם יכולים לסייע לה.

מסיבות אלה נקבע שהאב בזבז בהתנהלותו מזמנו היקר של בית המשפט, התביעה התקבלה והאב חויב לשלם מזונות חודשיים בסך של 2,100 שקלים. נוסף על כך הוא ישלם מחצית מכל הוצאה רפואית חריגה, מחצית מעלויות הגן הפרטי, מחצית מעלויות הצהרון ושיעורים פרטיים. מאחר שניהול ההוכחות לא היה הכרחי ותביעת האם למזונות התקבלה, חויב האב במלוא ההוצאות המשפטיות בסכום של 25 אלף שקלים.

לדבריה של עו"ד הילה בורנשטיין אשר ייצגה את התובעת בתיק, שימוש חסר תום לב בזמני שהות של קטינים לצורך קבלת "הנחות" במזונות הקטינים פוגם באמינותו של האב באשר לרצונו הכן והאמיתי בקיומם של הסדרי שהות נרחבים או משמורת משותפת, ועל כן מומלץ לנהוג במתינות בעניינים אלה תוך הפרדת נושא גובה המזונות משאלת המשמורת.

תמ"ש 11694-01-16

תמ"ש 4962-02-16