במסגרת הרפורמה שהתבצעה במקרקעי ישראל, משנת 2013 החליפה רשות מקרקעי ישראל את מינהל מקרקעי ישראל. בראשה פועלת מועצת מקרקעי ישראל, היא מהווה רשות ממשלתית ותפקידה העיקרי הוא לקבוע את מדיניות הקרקעות במדינת ישראל.

 
אחוז ניכר מהקרקעות בישראל מצויות בידי המדינה, ורשות מקרקעי ישראל מנהלת את המקרקעין באלו, לרבות הקרקעות שבבעלות קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, כלומר קרקעות שהופקעו לחזקת המדינה בהתאם לחוק רכישת מקרקעין, וכן קרקעות של נכסי נפקדים שהועברו על ידי האפוטרופוס הכללי.


מהי המדיניות לגבי החלפת קרקעות מול המנהל בגליל ובנגב, ביישובים כגון טייבה, טירה, כסייפה, שפרעם, מג'דל שמס, כפר קאסם ויישובים נוספים? מהן זכויות הבעלים ואיך ניתן להגן עליהן?


רכישת קרקעות וחילופי קרקעות ביישובים ערביים בנגב ובגליל


חילופי קרקעות מול המנהל מבוצעים ביישובים בגליל, בנגב ובאזורים אחרים, כגון נצרת, מג'דל שמס, אִכסאל או איכסל רמה, אום אל פחם, שפרעם, סכנין או סח'נין, טייבה, טירה, כפר כנא, כפר קאסם, טמרה, שגור, באקה-ג'ת, כסייפה, לקיה, רהט, מע'אר, עראבה, ערערה, חורה ועוד.


פעולות רכישת הקרקעות והסכמי החליפין שבהם ניתנת קרקע אחרת בתמורה, מתבצעות במטרה להעביר לבעלות המינהל קרקעות בבעלות פרטית. ההבדל בין אדמת מנהל מול אדמה פרטית רב, והסיבות שבגינן מתבצעות עסקאות החליפין באדמות רבות ומגוונות.


לדוגמה, החלפת קרקע תתבצע במצב שבו אחד ממשרדי הממשלה זקוק למקרקעין הנמצאים בבעלות פרטית, ואילו למינהל אין חלופות הולמות. גם במקרים שבהם יש להשלים בעלות על קרקע כאשר רובה נמצאת בבעלות המינהל, אך יש בעלות פרטית על חלק ממנה.


חילופי קרקעות יכולים להתבצע ביוזמת בעלי הקרקע, ביוזמת המינהל או על פי בקשת משרד ממשלתי שרוצה את האדמה. הבעלים הפרטיים צריכים להודיע בכתב על הסכמתם לעסקת החלפת הקרקעות במועד המשא ומתן.


לאחר אישור העסקה בעלי הקרקע והמינהל יחתמו על הסכם חליפין, אשר במסגרתו יפרט היועץ המשפטי לממשלה את מועד המסירה, את הזכויות הניתנות והזכויות שמתקבלות בתמורה, תיאור של המקרקעין, תשלומי מיסים מצד הצדדים לעסקה, המועד לתשלום התמורה וכדומה.


כל פנייה לביצוע החלפת קרקע על ידי הבעלים או על ידי המינהל חייבת להיות מוגדת בכתב, וכל הצעה תיבדק על ידי הממונה המחוזי שיקבע אם היא עומדת במדיניות המינהל, אם הקרקע שיקבל המינהל נמצאת באזור ריכוז, ומהו אופן חלוקת הקרקע הנמצאת בבעלות משותפת של אנשים פרטיים והמינהל.


עסקאות החליפין מתבצעות לצורך ריכוז קרקעות במגרשים חקלאיים, השלמת יחידות תכנוניות, איחוד בעלות, ריכוז מקרקעין לצורך עידוד התיישבות בגליל ובנגב, מתן פיצויים לבעלים הפרטיים באופן שבו יקבלו קרקע אחרת, או חיסול בעלות משותפת. החילופין יבוצעו בהתאם לחוק מקרקעי ישראל ועל פי אומדן שיבצע השמאי הממשלתי.


כל עסקת חליפין של קרקע מול המינהל דורשת אישור של הנהלת הרשות, וישנם מצבים שבהם נדרש גם אישור של ועדת הכלכלה בכנסת ודירקטוריון קק"ל.