.jpg)
ההלכה היהודית, אשר לפיה מחויבים להתגרש בני זוג יהודים במדינת ישראל, קובעת כי הגירושין הם החלטה אישית ופעולה אישית של בני הזוג, ומסיבה זו בית הדין הרבני אינו רשאי או מוסמך לפעול בשמם.
אמנם בעבר הרחוק של ההיסטוריה היהודית, הבעל יכול היה לגרש את רעייתו גם מבלי שהסכימה לכך, אך מנהג זה חדל מלהתקיים במאה ה-12, וכיום הדין היהודי מתיר את התרת הנישואין רק כאשר שני הצדדים מסכימים לכך.
עם זאת, לעתים נדרשת התערבותו של בית הדין הרבני בהחלטה לגבי הפרידה, כאשר הכרעתו יכולה להתקבל בשלוש רמות: בית הדין יכול להמליץ לצדדים להתגרש ולתת או לקבל את הגט, הוא יכול להחליט כי צד אחד צריך לתת את הגט או לקבלו, ולבסוף הוא יכול לכפות על אחד הצדדים את מתן או קבלת הגט, כאשר סירוב עלול לגרור הטלת סנקציות שונות על ידי בית הדין.
לפי הסטטיסטיקה, במרבית מקרי סרבנות גט מדובר בבעל שמסרב לתת את הגט לאשתו. אולם למרות זאת, קיימים לא מעט מקרים שבהם האישה היא זו שמסרבת לתת את הגט. מה יכול לעשות בעל אשר אשתו סרבנית גט? האם קיימים פסקי דין על סרבנות גט מצד האישה? ובאילו מקרים בית הדין הרבני יחייב את האישה לקבל את גטה?
מהן הסיבות שישכנעו את בית הדין הרבני לחייב את האישה לקבל גט?
ניתן להתמודד עם סירוב גט מצד האישה אם יוכח כי מתקיימת אחת העילות ההלכתיות המצדיקות גירושין, ובמקרה כזה בית הדין יחייב את האישה להתגרש. עילות אלו כוללות מום, מחלה או מחלת נפש של האישה אשר בגינה לא ניתן לקיים איתה יחסי אישות, עקרות ואי יכולת להיכנס להריון גם לאחר עשר שנות נישואין, כאשר האישה גורמת לבעלה לעבור על חוקי הדת, כאשר היא עצמה עוברת על חוקי הדת, כלומר אינה מתלבשת בצניעות וכדומה, במקרה של התעללות פיזית או נפשית מצד האישה וכן במקרה של בגידה.
מהם ההבדלים מבחינת ההלכה בין גבר מסורב גט ואישה מסורבת גט?
אמנם סרבנות גט מתארת מצב שבו אחד מהצדדים אינו מוכן להתגרש בניגוד לפסק דין לגירושין שהוציא בית הדין, אולם בכל זאת ישנם מספר הבדלים בין סרבנית גט לסרבן גט. לדוגמה, במקרים מסוימים יכול גבר מסורב גט לקבל היתר נישואין ולהתחתן עם אישה נוספת חרף היות נשוי, אך היתר כזה לעולם לא יינתן במקרה ההפוך לאישה מסורבת גט.
כמו כן, אישה שבעלה מסרב לתת לה גט אינה יכולה להינשא לגבר שאיתו ניהלה רומן כאשר הייתה עדיין נשואה, ואם תלד לאותו גבר ילדיה יסווגו כממזרים. לעומת זאת, גבר מסורב גט יכול לחיות עם אישה אחרת בזמן שהוא נשוי, יוכל להינשא לה אחרי שיתגרש וילדיהם לא ייתקלו בבעיית ממזרות.
בעוד אישה מסורבת גט יכולה לבקש הטלת סנקציות כנגד בעלה לפי חוק בתי הדין הרבניים, באישורו של בית הדין האזורי בלבד, הבעל יוכל להטיל את הסנקציות על האישה רק לאחר שיאשר זאת נשיא בית הדין הרבני הגדול.
הסנקציות שיכולות להיות מוטלות על סרבני גט הן הגבלת השימוש בחשבון, צו עיכוב יציאה מהארץ, מאסר בפועל שיכול להגיע עד עשר שנים, שלילת רישיון נהיגה ועוד.
פיצויים עקב סרבנות גט מצד האישה
ניתן לתבוע פיצויים בגין סרבנות גט בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, כאשר הסרבנות יכולה להיות מוכרת כעילה לתביעה נזיקית עקב הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות.
יש לך שאלה?
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
כל מקרה ומקרה ייבחן לפי נסיבותיו, וגובה הפיצויים שיוכרע יכול להיות משמעותי. לדוגמה, במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה חויבה אישה לשלם פיצויים לבעלה בסכום של 200 אלף שקלים בגין סירובה לקבל את הגט.
.jpg)
.jpg)
