המעמד המשפטי המיוחד הניתן לעובר טרם הלידה משליך על זכויותיו, חובותיו וכשירותו המשפטית במגוון משמעויות והקשרים, למשל בכל הנוגע לזכותו לרשת, סוגיית מינוי אפוטרופוס לילד שעוד לא נולד, זכותה של האם לבצע הפלה ועוד.


האם ניתן להגיש תביעה למזונות עבור עובר בבטן אמו? האם יש אפשרות להסכים על תשלום המזונות עוד לפני הלידה במסגרת הסכם גירושין? מה יקרה אם חס וחלילה הלידה תשתבש, או אם לאחר הלידה לא תוכר אבהותו של האב הנדרש לשלם את המזונות? האם לעובר יש זכות לקבל מזונות כבר בשלב ההריון?


מי יכול להגיש תביעת מזונות ילדים?


בדרך כלל מוגשת תביעה למזונות ילדים על ידי האם כנגד האב. ניתן לתבוע מזונות ילדים במסגרת הליך גירושין או להגיש תביעת מזונות ללא נישואין, ומכל מקום חובתו של האב לשלם מזונות עבור ילדיו היא אבסולוטית.


בני הזוג יכולים להסכים ביניהם לגבי תשלום המזונות, אך במקרים שבהם מוגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, כמו גם לבית הדין הרבני, בדרך כלל תקבע הערכאה המשפטית כי האב ישלם את דמי המזונות עד סיום לימודי התיכון או עד השחרור מצה"ל, כאשר במהלך השירות הצבאי יקבל הילד שליש מסכום המזונות ששולמו לפני כן.


את המזונות יכולים לתבוע גם הילדים עצמם, או באמצעות אמם המשמשת כאפוטרופוס. באופן עקרוני, המועד שבו יש להתחיל לשלם את המזונות הוא היום שבו הוגשה התביעה.


מי חייב בתשלום דמי מזונות ילדים?


כאשר מדובר בהורים יהודים, מזונות הילדים ייקבעו בהתאם לעקרונות ההלכה היהודית. מאחר שהדין היהודי מתייחס אל האב כחייב בפרנסת המשפחה, הוא זה שמחויב בתשלום המזונות ההכרחיים, הכוללים הוצאות חינוך, בריאות, קורת גג, ביגוד והנעלה. עם זאת, שני ההורים מחויבים במזונות מדין צדקה, כלומר בהוצאות שאינן כלולות במסגרת מזונות הכרחיים, לדוגמה חוגים, בילויים וחופשות.


חובת האב לשלם מזונות הכרחיים חלה על ילדים עד גיל 15, מגיל 15 עד גיל 18 מחויבים שני ההורים לשלם מזונות מדין צדקה שווה בשווה, עד הגיוס לשירות הצבאי בדרך כלל האב מחויב בתשלום שליש מהסכום ששולם עד מועד זה, ולעתים יהיה עליו להמשיך ולשם את המזונות עד גיל 21.


מהו המעמד המשפטי של עובר, והאם ניתן לתבוע מזונות עבורו עוד לפני הלידה?


בניגוד לרוב מדינות העולם המעניקות לעובר מעמד משפטי של אדם בשבוע ה-24 של ההריון, במדינת ישראל מעמדו המשפטי של העובר מוכר רק לאחר הלידה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע בסעיף 1 כי זכויותיו וחובותיו המשפטיות של אדם חלות מגמר לידתו ועד שיילך מן העולם.


הפסיקה נוהגת לפרש סעיף זה כמועד שבו העובר נולד ולא לפני כן, כלומר הזכות למזונות, כמו גם זכויות משפטיות נוספות, נוצרת הלכה למעשה רק ברגע הלידה ולא במהלך ההריון.


לדוגמה, במקרה שנדון בבית המשפט בסוגיה זו, הוחלט שלא לאפשר לאם לתבוע מזונות לפני הולדת העובר. עם זאת נקבע באותו פסק דין כי האם תוכל לבקש פסק דין הצהרתי למינויה כאפוטרופוסית של העובר, כך שלאחר הלידה תינתן לה האפשרות להגיש תביעת מזונות בשמו של הילד.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


כלומר, הפסיקה מכירה בצורך להעניק הגנה על זכויותיו העתידיות של העובר עוד לפני לידתו, בכל הנוגע לזכויות שלהן יהיה זכאי רק לאחר הלידה. לאחר מינוי האם כאפוטרופוסית על העובר, מלבד תביעת המזונות עבורו תוכל האם גם להגיש עתירה לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האב, למשל כאשר יש חשד שיעזוב את המדינה לפני שתיקבע אבהותו והוא יחויב במזונות אחרי היוולדו של העובר.